מי מספר אחת? מבחן הסופגניות של המדינה
איזו סופגנייה הכי מרשימה, איזו הכי יקרה, ומי בכלל רוצה לטעום סופגנייה טבעונית? מבחן הסופגניות יצא לבדוק וחזר עם ורידים סתומים ומסקנות ברורות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עם השנים, משהו קרה. כדור הציאניד התופח הזה (אולי הגזמתי וציאניד זה עסק קצת יותר בריא) הפך מכדור גדול ונראה לעין לכדור פלאפל זרחני עם תוספות מכאיבות והחל להימכר כבר מראש השנה דאשתקד. במקביל, המחיר עלה. מאוד עלה. כמו דירה בירושלים. הרשתות החברתיות נשחקו מרוב בדיחות קרש על אודות המשכנתא שצריך לקחת כדי לקבל זכאות לרכישת סופגנייה ב"רולדין". ובכל זאת, פלא פלאים אך הקהל הישראלי
אז איפה נמצאת הסופגנייה האולטימטיבית? עשרות סופגניות נגרסו, נטחנו וסתמו את מערכת החיים, העיכול והוורידים במהלך הכנת הכתבה, וזאת כדי לצמצם רשימה של מקומות מובחרים שניתן לקנות בהם את הקינוח הזה (כמה טעמתי, השם ישמור. העבודה מחייבת). חבר אמריקאי השתומם ותהה מה הסיפור הישראלי של להתלהב מכמה "דונאטס". לכבודו נסביר שהחלוקה בוצעה לפי הביטוי הלועזי "Value for Money". יקרות יש מספיק, זולות גם כן, להלן אלו שעשו קצת מעבר:
רשת ויקטורי: סופגנייה טעימה בשקל
רמי לוי היה הראשון שסומן בידי עדת הטבעונים, כשמכר בזמנו עוף בשקל במטרה למשוך קונים. רשת הסופרמרקטים "ויקטורי" (עם מאפיית "בונז'ור" שפועלת בה) יוצאת בחנוכה במבצע דומה עם קצת ריבה מלמעלה. הכותרת? סופגנייה בשקל. האמת? קשה לדעת מי החליט שדווקא זו עם הריבה תיחשב בכל מקום לפשוטה ולזולה, אבל בעזרת השקל האחד בלבד תוכלו לקנות רק אותה (או אחת ריקה). השאר יעלו קצת, אבל באמת קצת יותר.
הציפייה הישראלית האוטומטית - שאני מודה שפעלה באופן בלתי מודע גם אצלי - הייתה לקבל מוצר ששווה שקל בדיוק, קרי גוש בצק בלתי אכיל עם ריבה צבאית שיכורת כימיקלים, אך התוצאה דווקא הפתיעה לטובה: סופגנייה גדולה בעלת בצק סביר בהחלט עם ריבה שהיא כנראה לא קונפיטורת פירות יער כהה, אבל עושה את העבודה. פשוט סופגניית אולד סקול שעשר שניות במיקרוגל יעשו לה פלאים גם אם שמרתם אותה במקרר עד שהילד יחזור מהחוג. גם זו עם מילוי ריבת החלב הייתה חביבה בהחלט, אך על הווניל והשוקולד אפשר לוותר. הדרדקים יאהבו את זו עם ציפוי השוקולד ופרח המרשמלו, בשבילי זה כבר היה יותר מדי.
רשת ויקטורי | 1-6 שקלים
שמו: טיגון בשמן קנולה
אחרי שטעמנו וראינו את ליין הסופגניות של "רולדין", "ביסקוטי" וגם את אלו של אורן בקר, הגיעו אלו של השף קונדיטור מיקי שמו, ולפחות מבחינת המראה וההופעה הכללית הזכירו לכולם למה כיום מיקי שמו לעולם המאפים הוא כמו רשת "פלאפון" לעולם הסלולריים, רק ששם זהו שם גנרי בלי קשר לאיכות.
אצל שמו, האיכות מתבטאת בשלמות הביצוע. סופגניות הפררו רושה, לדוגמה, עוררו את השאלה איך אפשר, ולו תיאורטית, לאכול אותן בלי לפגוע בקוצי השוקולד המהממים והנפלאים האלו. כנ"ל זו עם פניני הקראנץ'. בסופו של דבר - אין מה לעשות, התפקיד מחייב - העסק חוסל בלי רחמים. המחירים, אגב, סבירים, וגם הגודל. מגמה חיובית נרשמה גם בעובדה שהשנה טוגנו הבצקים השונים בשמן קנולה. הווה אומר, רק שבעה אחוז חומצות שמן רוויות לעומת 13–15 אחוז בשמנים אחרים. תרגום: רעיל טיפה פחות.
שמו | 5-7 שקלים
אורן בקר קונדיטוריה ישראלית: בלי ביצים, אבל טעימה
שף קונדיטור אורן בקר שייך לגווארדיה מצומצמת מאוד-מאוד של קונדיטורים שסיימו בהצטיינות את לימודיהם בבית הספר קורדון בלו היוקרתי לבישול באוסטרליה. סביר להניח שחזיתם בו פה ושם גם בטלוויזיה. מעבר לעברו כקונדיטור ראשי ב"בליקר בייקרי" (שכבר נסקרה ושובחה בעבר במוצש), הנתון הרלוונטי כאן הוא העובדה שבקר שימש גם כשף ראשי ברשת "רולדין" בטרם יצא לדרך משלו. השף שחצה את הכביש, אם תרצו להוסיף לעניין נופך דרמטי וחגיגי.
כיום, מהקונדיטוריה שלו בשוק מחנה יהודה הירושלמי, השיק בקר קולקציה בהשראת השוק. על פניו, בלבול מוח וקשקוש שיווקי. במציאות? נו, מדובר בסופגניות שף נהדרות וייחודיות בחלקן, והכי חשוב: במחיר שפוי. חולי החלבה ייהנו מ"ממלכת החלבה", ממרח גם מלמעלה, גם בפנים וגם קצת אגוזי לוז לקינוח. בסופגניית קרם השוקולד הלבן תוכלו להרגיש טיפונת עראק ירושלמי, אבל הכוכבת הגדולה הייתה זו שכמעט נזרקה בהתחלה מהחלון: הסופגנייה הטבעונית. דקה או שניים רחרחתי אותה בחשדנות עד שהגברת זרקה עליי חפץ ודרשה שאפסיק. מצוין שאין בה ביצים ושריבת התותים היא עבודת יד. ביס זהיר הוביל להכרזה על סופגניית הריבה ה"פושטית" המנצחת. בצק נהדר ועדין, ואפשר ממש לראות שברי תותים בריבה. תענוג. לקחו רעל, הפכו אותו למוצר בריא, מוקפד ואפילו זול. תאכלו בלי נקיפות מצפון.
אורן בקר קונדיטוריה ישראלית
02-6253515 | 4 שקלים לכל הסופגניות
אינגליש קייק: קילומטראז' ותיק
רשת "אינגליש קייק" הייתה זו שהפתיעה אותי לטובה בשנה שעברה עם ליין סופגניות בגודל סביר, במחיר סביר ועם כאלו שקושטו בטוב טעם ולא בצורה מוגזמת. גם ריבת החלב שלהם זכורה לטוב, והכי חשוב: ברוב הסניפים שלהם שבהם ביקרתי לא שכבו על המדף סופגניות עם קילומטראז' של יותר מדי שעות, שלא לומר ימים. ככלל, מרווחי זמן בעייתיים הופכים סופגנייה עם גלזורה נאה ונוזלית למעצור דביק לדלת שכדאי ורצוי שלא לבעוט בו וגם לא לתת לילד לשחק.
השנה שמרו באינגליש קייק על אותה רמה, אבל באופן חלקי בלבד. ריבת החלב (עם ציפוי ריבת החלב) הייתה מצוינת, כנ"ל זו עם ריבת התות. השאר היו סבירות בלבד, ואחת לפחות כבר הגיעה כשהיא קשה ועם קראסט וניל שאולי לפני שעתיים (יומיים?) היה נוזלי ונעים, אך נכון לכתיבת שורות אלו עדיין נמצא במצב צבירה כלשהו בין השיניים. חבל, אבל לא נורא.
אינגליש קייק | 5-7 שקלים
בורקס אמא: הפתעה בין הבורקסים
ב"בורקס אמא" יעדיפו לשמור על העממיקו הנלווה לשם המקום: בעיקר המון סוגים של בורקס עם מילויים שונים, לצד מאפים מתוקים בתפזורות גדולות. הכוונה ב"מתוקים" היא בעיקר רוגלך בווריאציות שונות, עוגיות מזרחיות, כמה עוגות פס, פיתות עם זעתר והמון צלצולים נעימים של תנורים המאותתים שהגיע הזמן להוציא את התבניות.
דווקא שם נמצאו סופגניות נאות מראה וצבע, עם קישוטים מהסוג שפגשתי עד כה רק אצל השף-קונדיטורים וב"רולדין". כך למשל בלטה לטובה זו עם הקצפת בעלת המרקם הנעים, בצוותא עם המקופלת שטבעה בה, והסופגנייה עם ציפוי הווניל. ב"אמא" פגשתי גם בסופגנייה היחידה עד כה שהשתמשה בשערות חלבה בתור דקורציה טעימה. המחירים? נה. אפשר היה לרדת עוד.
בורקס אמא | 4-7 שקליםלסופגנייה
ביסקוטי: קוקוס ובננה ספליט מהשוק
כבר היו פה סופגניות בהשראת שוק מחנה יהודה? ב"ביסקוטי" הלכו על משהו קצת יותר קונבנציונלי. ההשראה שלהם השנה הייתה ממתקים וקינוחים קלאסיים. כמה קלאסיים? ממתק הקוקוס מהשוק, בננה ספליט, אגוזי וגם תותי פרוטי. לפני כל ההומאז'ים, כדאי לציין שהבצק של ביסקוטי אוורירי ונעים. לגבי הטעמים, נציין כי האגוזי בכלל לא הזכיר אגוזי, אבל היה סתם טעים מאוד (מאוד). הבננה ספליט הצטיינה אחריו עם קרם בננה נעים ושברי אגוזי לוז מקורמלים, ועל התותי פרוטי אפשר היה לוותר. גם זו עם ריבת התות המסורתית הייתה נהדרת, והקונדיטורית רוסלה יונה יכולה להיות מרוצה ממעשי ידיה. אה, והכשרות? רבנות בית יוסף, למי שזה קריטי.
ביסקוטי | מיוחדות: 8 שקלים| קלאסיות: 5 שקלים
מאפיית לחמים: השוקולד הבלגי הותיר אבק
במאפיית לחמים הוותיקה נקטו בקו מעניין כשהחליטו לוותר במודע על גינונים, צ'ייסרים ושאר תרכובות כימיות היוצרות מאפה שנראה כמו משהו שחייזרים השאירו אחרי מנגל שלא הצליח. מה נשאר? אלו הפשוטות יחסית, אך הן קיבלו יחס מיוחד ובצק עשיר בחמאה. המנצחת: סופגניית גנאש שוקולד בלגי שגברה על שאר המתחרות בקטגוריית השוקולד. ככה זה כשברוב המקומות האחרים השוקולד מגיע לא פעם במרקם שמזכיר צ'ולנט ועם טעם שככל הנראה נגנב מממרח שוקולד חשוד ועלום שם בסופר של "אושר עד".
ב"לחמים" דאגו למרקם מושלם וקישוט עדין ומתוק שיהיה להרגשה הטובה. אגב, אם כבר קפצתם לאחד הסניפים, תוכלו גם לסתום את העורקים עם לביבות תרד וגבינת פטה, או כרישה ותפוח אדמה. אבל זה כבר לפרויקט אחר.
מאפיית לחמים | 7 שקלים לכל הסופגניות
כורסאל: טיקים של אושר
כורסאל מגדירים את עצמם באופן רשמי כ"אנשים עם תשוקה של ממש למטעמים המעודנים, עם געגועים עזים לאוצרותיה הגסטרונומיים והתרבותיים של צרפת". הצרפתי הממוצע יירק בבהלה את רגלי הצפרדע שלעס אם יגלה שבתור קינוח הוא אמור לקבל מאפה בצק ששוטר יאנקי קונה כחטיף במשמרת אמצע, במקום מקרון עם מתכון מדויק ואלים, אבל כאן בארץ הקודש הפטיסרי החביב והמושקע מתל אביב (ואחר כך גם בגבעתיים וברעננה) נכנע לתכתיבים המקומיים והוא מייצר מדי שנה סופגניות נהדרות ובוטיקיות לגמרי.
הילדים יקבלו טיקים של עונג כשייתקלו בסופגניית קרם וניל עם תפזורת מנקרת עיניים של מיני מרשמלו'ס המעטרת אותה, אך גם זו עם הפצפוצים נראתה נהדר. באופן כללי מדובר ברשת שנכנסה לרשימה בזכות יופי של ליין, אבל תופסת מקום של כבוד מפוקפק בתור היקרה ביותר, בצמוד ל"רולדין" הנצחית. אם עברתם ליד, שווה לקפוץ. חיים רק פעם אחת, יהיה נחמד לקצר אותם עם גלזורת וניל ושברי גרנולה.
כורסאל | 7-10 שקלים לסופגנייה
רולדין: המעמד מחייב
קיים ויכוח ער ברשתות החברתיות אם רשת "רולדין" הייתה זו שהחלה באופן רשמי את ליין הסופגניות המקושטות עד כדי פסיכיות עם מחירים בהתאם, או שמא תמיד אפשר היה למצוא אותן. מה שבטוח הוא שהיא הייתה הראשונה לגרוף את האקזיט מהעניין.
תנודות מחירי הנפט המאמירים בעולם, כמו גם תוכניותיו הכושלות השונות של שר האוצר המפוטר לצד מדד האירו, אילצו השנה את רולדין בצער רב ובלית ברירה להעלות בכמחצית השקל את המחיר לסופגניות מהליין של הביוקר. דווקא הקלאסיות שמרו על מחיר סביר יחסית. אבל אם נתייחס לקולקציית הגורמה והצ'ייסרים (אלו עם המזרק המטופש והמלכלך), אזי שאין מה להגיד: מדובר ביופי של קולקציה וביופי של טעמים. נפתחה קופת גמל ורוצים לבחור? נמליץ לכם על הפיסטאש: מילוי קרם ושוקולד לבן עם גלזורה ירוקה שמצליחה להיות מושכת במיוחד.
רולדין | 5-10 שקלים לסופגנייה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם