ראשי » סגנון » אוכל

זזים מהבית: האנשים שיעשו את החג קצת אחרת

באומן, על ספינה, או בארוחה טבעונית. בזמן שרובנו נציין את החג בבית, יש מי שיפתחו את השנה בצורה קצת פחות שגרתית

בעבור רוב האנשים סעודת החג של ליל ראש השנה היא ריטואל ידוע וקבוע. זה מתחיל בפקקים האינסופיים בדרך לסבתא, ממשיך במפגש עם הדודה ולעתים קרובות מסתכם בתחקיר קצר על אודות השנה האחרונה. אך יש אנשים שיקבלו את שנת תשע"ז הקרובה במיקומים קצת שונים, רחוק מהארוחה המסורתית שרובנו מכירים. חלקם יעשו זאת על סיפון אחת מספינות הפאר, אחרים בקרב חבריהם הלוחמים בצבא, ישנם אלו שיקבלו את חגי תשרי באומן, ואחרים יוותרו על ראש הדג ויערכו ערב טבעוני. יצאנו לפגוש אותם.

עוד כותרות:
- זינוק של 35 אחוז במספר המסתננים שעזבו מרצון
- חדש מ-WAZE: כך תוכלו לנווט במנהרות ובחניונים
- נוסע באופניים חשמליים? תחויב בהוצאת רישיון

 

איפה חוגגים: מחנה עז 77 ברמת הגולן.

קצת עלינו: "אני משרת בשריון, בגדוד 46, חטיבה 401", מספר מפקד הטנק דור אלטמן. "הפלוגה מונה כ-50 חיילים ועכשיו אנחנו בדיוק מסיימים קו בגזרת איו"ש. לאחר מכן נעבור לאימון ברמת הגולן, ממש על התפר של ראש השנה. הפעילות שלנו כרגע בקו היא בדרום הגזרה, זה הקו שהכי קרוב לבאר-שבע. אנחנו עסוקים בעיקר במניעת כניסה של שב"חים לארץ, ובזמן האחרון יש לנו גם הרבה מעצרים בכפרים בדרום". 

למה דווקא שם: "המחנה שבו נחגוג את החג היה נטוש ורק לאחרונה שיפצו אותו. דיווחו לנו שעכשיו המקום במצב ממש טוב".

איך זה לחגוג מחוץ לבית? "אנחנו רגילים להיות כל הזמן יחד. בגלל שאנחנו חיים בטנקים אין מה לעשות - גם אם רוצים וגם אם לא, אנחנו אחד עם השני. זה אומר שחייבים ללמוד להתיידד ולהסתדר. רוב הזמן יש ארבעה אנשים בטנק, שהם בעצם הצוות שלנו. אנחנו אוכלים שם, ישנים, הכול. יצא לי כמה פעמיים לקיים ארוחות חג בתנאים לא פשוטים כמו בסוריה או ברמת הגולן ומה שהחזיק אותי היה הצוות. הייחוד בפעולה מבצעית הוא שיש צעירים או לחלופין ותיקים באותו טנק וזה משהו שלא קיים בהרבה מקומות. ייחוד נוסף של הטנק הוא שלא משנה עם מי תהיה, אתה חייב להסתדר איתו".

איפה חוגגים: בהפלגה של 'מנו ספנות' לקפריסין ורודוס.

קצת עלינו: "אני עובד בחברת 'אלקטרה', אשתי גננת, יש לנו ארבעה ילדים והחלטנו לחגוג את החג יחד בדרך קצת פחות שגרתית", מספר צוריאל ראובן, אבי המשפחה.
 

למה דווקא שם: "בגדול, רצינו לנוח. האמת היא ששאלת המקום פחות עניינה אותנו. מה שכן - רצינו להיות כולם יחד. בגלל שאנחנו עובדים מאוד קשה, החלטנו הפעם לעשות את החג רק אנחנו, כמשפחה. משהו שלא עשינו כבר הרבה שנים".

איך זה לחגוג מחוץ לבית? "בשש השנים האחרונות אירחנו את כל המשפחה והשנה החלטנו לעשות הפתעה לילדים. אנחנו רוצים לעשות את החג בחוץ, לא להעמיס על עצמנו, לשחרר מההכנות של החג, שישרתו אותנו ולא שאנחנו נשרת אחרים". 

איפה חוגגים: במסעדה הטבעונית 'ננוצ'קה', ת"א.

קצת עלינו: "אנחנו חוגגים יחד כבר שלושה דורות, עם שתי סבתות, הורים ושמונה נכדים", מספרת רקפת שיין. לא כל המשפחה טבעונית, וזו הפעם הראשונה שהם בוחרים לחגוג בצורה הזו. "חלקנו צמחונים, אך הבת שלי היא היחידה שטבעונית. בשנים האחרונות נחשפנו יותר לעולם הטבעונות, אנחנו משתדלים לשמור, לפחות בליל החג, והאמת שזה לא מאוד קשה. אנחנו מאוד נהנים מהאוכל ולא מרגישים שחסר".
 

על השולחן: לא פשוט לבשל ארוחת חג טבעונית, אולם ננה שריר, בעלת המסעדה, כבר עושה את זה שנים בהצלחה רבה. "במקום דבש אנחנו משתמשים בדבש תמרים, גם הרבה מאוד אנשים פחות אלרגיים לו. את הדג המסורתי יחליף תבשיל טופו עם אצות. זה נותן תחושה וריח של אוקיאנוס ויש לזה מרקם נעים".

למה דווקא כך? "נכון שאנחנו לא טבעונים, ואפילו לא מתעתדים להיות", מודה שיין, "אבל ההחלטה הגיעה מכל מיני סיבות. אפשר לומר שהקונספט דיבר אלינו מאוד ואנחנו מרגישים שנכון לפתוח את השנה בצורה נקייה, וללא צער בעלי חיים".

איפה חוגגים: רינה אריאל, אמה של הלל אריאל ז"ל שנרצחה לפני כמה חודשים בביתם בקריית-ארבע, מספרת כי השנה יחגגו אצל אימא שלה בדומה לכל שנה.
 

חג ראשון בלי הלל: "קשה לי אפילו לדמיין את החג השנה, כי ראש השנה אמור להיות זמן של התחלות חדשות, תקוות ואיזושהי ציפייה שהכול יהיה בסדר. אנחנו מקווים שהשנה תהיה יותר טובה. איך בדיוק, אני לא יודעת. בשנה שעברה ליל ראש השנה היה כל כך שמח אצלנו, לא יכולתי לדמיין שהשנה נחגוג במציאות כל כך שונה. אין ספק שמבחינתנו לקבל את השנה החדשה זה מאתגר. לא פשוט לפתוח שנה בשמחה כשאנחנו נמצאים במקום של חוסר כזה גדול. אני חושבת שזאת עבודה שדורשת מאיתנו הרבה כוח".

על השולחן: "יש לנו מסורת מיוחדת של המשפחה, אנחנו ממציאים סימנים. במקום להסתפק רק בסימנים המסורתיים, הבאנו הרבה סימנים משלנו. למשל: קולורבי – שנשמע בקול הרבי, בננה - שייבנה בית המקדש, אורז – שאויבינו יארזו את חפציהם וכו'. בכל שנה אנחנו ממציאים סימנים, מניחים אותם על שולחן החג ומכינים פתקים עם ההסבר. הלל הייתה מאוד מחוברת למנהג הזה, היא ממש אהבה אותו".

איפה חוגג:­באומן, אוקראינה, יחד עם עוד שלושה חברים.
 

קצת עליי: מורה, בן 17, עובד כשליח של בורגראנץ'. "זאת הפעם השלישית שאחגוג את ראש השנה באומן", הוא מספר, "אנחנו שוכרים דירה ושם נציין את ליל החג".

על השולחן: "את מאכלי החג אנחנו קונים מבית אירוח כשר, שמספק אוכל להרבה מהאורחים באומן".

למה דווקא שם? "יש באומן אווירה מיוחדת שאין בכל מקום. בכל פעם מחדש כשאני מגיע לשם, יש איזו תחושה מיוחדת באוויר שאני לא מרגיש כל השנה. אני חווה שם הנאה מיוחדת, והיא גורמת לי לחזור כל שנה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg