מי שלא היה שם לא יבין
רק מי ששחה במאגר המים של גדיד בזמן שכפר-דרום בערה וראה חיילות מתחבקות עם מפונות בנוה-דקלים יוכל להבין באמת מה התרחש אתמול בגוש קטיף
חדר מצב - סיקור ההתנתקות ב-NRG מעריב
במקום לכתוב על נוה-דקלים אני אכתוב על חוויות ותחושות שונות לגמרי מהבוקר בגדיד השכנה. מאגר המים ביישוב, שנועד לספק מים ליישובים במקרה של מצור, הפך לבריכה. כן, אפילו היום חוזרים עשרות שוהים בלתי חוקיים בשירה צוהלת על הטרקטור משדות היישוב, שם קטפו שמיר, ומזנקים למים הצוננים. ובמקביל כפר-דרום בוערת. אבל מי שלא קפץ למים בגדיד, גם אם יקרא על כך לא יבין את התחושה.
אולי אני אכתוב על "מסיבת האמונה" הספונאנית שמתחילה בחצר של לב רן בגדיד - גיטרה, חלילית, ריקודים ובקבוקי יין. ובמקביל, גן-אור מתרוקנת. "היה הכי טוב, עכשיו הכי טוב, יהיה רק הכי טוב, רק לסמוך על אלוהים", הם שרים בדבקות זן-בודהיסטית. חיים את הרגע באמונה יהודית. אנשים משמיעים את השירה כאן בשיחות טלפון לעודד את מי שלא נמצא. אבל מי שלא רקד שם, גם אם יקרא על כך לא יבין את האווירה.
אז אולי אני אכתוב על הלילה שלפני. צמיגים בוערים בכבישי נוה-דקלים, בתים חרוכים ואוויר שמסרב לזוז. אזור קרב. ה"תנזים" של השב"חים מכין את נורות הצבע, אוסף את בקבוקי הזכוכית ומבעיר את פחי הזבל. מנגד, החיילים נחים ומתכוננים לפינוי של מחר. אבל מי שלא היה שם, גם אם יקרא על כך לא יבין.
שוקעים בדיונות
אני מנסה לכתוב על ההליכה בדיונת החול בדרך לבית הכנסת בבירת הגוש. רגל אחת שוקעת בחול והרגל, וכשמנסים להיחלץ בעזרת הרגל השנייה היא שוקעת אפילו יותר. הולכים לעבר מראות, שעוד לפני שהם נגלים, אתה יודע שלא תוכל למחוק אותם לעולם. אבל מי שהחול לא נדבק לרגלו, ולא הוציא שני ליטר רעל בזיעה, גם אם יקרא על כך לא יבין ההרגשה.
אז אני אנסה בכל זאת לכתוב על כבש העלייה לבית הכנסת בנוה-דקלים, שהצעירים נאחזים בקרנותיו. על החיילים הניצבים בפתח, בשורות מתוכננות ומאורגנות, חלקם עוטים ארשת סתומה,
אחדים מדחיקים דמעה, אחרים פורצים בבכי בזמן שהם מובילים נער, עקוד מארבעה צדדים, לתוך אוטובוס. וברקע זועקים מהרמקולים קולן השבור מבכי של צעירות שמנסות לשכנע את החיילות לסרב ברגע האחרון.
החיילות והמפונות משוחחות ללא קליפות, בוכות ומתחבקות בפתח האוטובוסים שיסיעו את המפונות מחוץ לגוש, ברגע האחרון של המאבק של חייהן. המשימה הזו קשה וקורעת לב. אבל אחרי שהיא קורעת את הלבבות היא מתיכה אותם ומחברת אותם חזרה. אבל מי שלא דמע שם ממש, גם אם יקרא על כך לא יבין לעולם את התחושה.
עדכון אחרון : 19/8/2005 0:53
נא להמתין לטעינת התגובות
