עומק העקירה כעומק החקירה
אולמרט ייקח איתו לוועדת החקירה שלא תקום את פרץ, חלוץ, ולבני. וגם: מה יעשה עופר דקל בנושא החטופים? האקווריום
במהלך הישיבה תודרכו הכתבים המדיניים כמה פעמים אודות המתרחש בחדר. "שר הביטחון, עמיר פרץ, שיבח את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ואמר כי הוא ניהל את המערכה ביד רמה", נמסר באחד התדרוכים מטעם לשכת אולמרט. שעה לא ארוכה לאחר מכן נשמע התדרוך מלשכת שר הביטחון שונה בהרבה. "שר הביטחון ציין כי הוא וראש הממשלה בתיאום מלא", מסרו אנשיו של פרץ.
איש בלשכת ראש הממשלה לא הכניס דברים לפיו של פרץ. ראש הממשלה ושר הביטחון תיאמו את הדברים במהלך הישיבה והחליטו להוציא את המשפט הזה לתקשורת. המסר כאן ברור. ביום ראשון, כשהפסקת האש עוד רחוקה כיממה מתחילתה והחיילים ממשיכים להיהרג על אדמת לבנון, הם היו זקוקים לעמוד ביחד מול הביקורת הגוברת.
יום לאחר מכן התייצב ראש הממשלה בכנסת. על אף הנאום שנועד לסמל את סוף המלחמה, רבים מהח"כים והשרים נראו מעט אדישים. מי שהסתובב במסדרונות חש יותר כאילו מדובר במסיבת כיתה, יותר מאשר בדיון היסטורי שיירשם בתולדות מדינת ישראל.
נאומו של אולמרט לא היה אותו נאום. משהו השתנה. שפת הגוף קצת שפופה יותר, פסוקי התנ"ך וציטוטיו של אלתרמן נעלמו כלא היו ודברי הרהב על ההישגים הגדולים התחלפו בהסברים רפים על ההבטחות שנותרו ללא כיסוי. פתאום נתלה אולמרט, כמוצא שלל רב, במועצת הביטחון ובאו"ם, אותו ארגון שאת נציגיו לא שש לפגוש בשבוע השני של המלחמה בירושלים ובסוף התקפל, אותו או"ם שחייליו כונו פנסיונרים וכעת מתקבלים באורז ופרחים על ידי מפקדי צה"ל, שרק מחכים לפקודת הנסיגה מדרום לבנון.
אבל דבר נוסף השתנה: האחדות והלכידות. אלה נעלמו יחד עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש. כשסיים אולמרט לנאום בפעם הקודמת מול הכנסת והחל לפסוע בחזרה לכסאו בראש שולחן הממשלה, הגיעו ח"כים
מי שכן לחץ לאולמרט את היד היה יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו. אבל זו היתה המחווה החיובית היחידה בין השניים באותה ישיבת מליאה. מיד לאחר מכן החל האחרון להמטיר אש וגופרית על ראשו של אולמרט ומנה בזה אחר זה את המחדלים. חלק גדול מטענותיו של נתניהו היו מוצדקות וקרוב לוודאי שהן ימצאו את דרכן אל ועדת חקירה כזו או אחרת שתקום. מנגד, היה קשה לתת לו את הקרדיט, ולו הקטן ביותר, ולחשוב שאם הוא היה ראש הממשלה מצבנו היה טוב יותר. את מה שיש לו להציע כבר ראינו.
ראש הממשלה דיבר על נושאים רבים, אבל בעיקר התחיל לענות לשאלות ועדת החקירה הממלכתית שלא קמה. "כל האחריות מוטלת עלי והיא לא של אף אחד אחר", אמר. "לא נסתיר ולא נטאטא דבר". נשמע טוב, אבל האם אולמרט אכן מתכוון לכך? האם הדבר אומר שהוא יתמוך בהקמת ועדת חקירה? לא בטוח בכלל. "אם ראש הממשלה יחליט שהוא בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא יגיש הצעה בנושא לאישור הממשלה", אמרו בלשכתו.
הוא הזכיר בנאומו שלושה שמות – הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, ו"ידידיו" שר הביטחון פרץ, ושרת החוץ, ציפי לבני. איזכור השמות הללו לא היה מקרי ויש מאחוריהם משמעות לא קלה. רוצה לומר, האחריות מוטלת עלי, אבל אתם הייתם איתי לכל אורך הדרך. בדיונים ובהערכות המצב, כאשר היה צריך לתת המלצות וכשהגיע העת לחתוך החלטות – לא הייתי לבד. אם אני נופל, אתם באים איתי. אם לא תבואו מרצונכם, אסחב אתכם פנימה.
אחרי הכל, על מי אולמרט עובד? על איזה ידידים הוא מדבר? על דן חלוץ? שהביקורת של ראש הממשלה עליו אינה סוד ושהוא חש כי הוא אחת הסיבות לחוסר ההצלחה, שלא לומר כישלון המלחמה. על עמיר פרץ שמהיום הראשון אולמרט זלזל בו ופסל את המלצתו למבצע קרקעי רחב כשעוד היו לכך סיכויי הצלחה? על ציפי לבני שרק כמה ימים קודם לכן גילתה מה באמת טיב היחסים בינה לבין ראש הממשלה והבינה כיצד הוא נראה כשיורדת המסכה של האחריות הלאומית ומתגלה מחדש הפוליטיקאי?.
במהלך ההכנות להתנתקות טבעו בימין את הביטוי "כגודל החקירה כך גודל העקירה", תוך קריצה לפרשיות הפליליות לכאורה שבהן היה מסובך ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. את אותו משפט אפשר להשאיל גם למלחמה שעברנו. את הצבא יחקרו, ובצדק. הרמטכ"ל ועוד כמה אלופים בהחלט עלולים למצוא עצמם מובטלים. אבל כמו במלחמת יום כיפור, שם זה צפוי להיעצר. הדרג המדיני עלול לחמוק שוב מאחריותו למחדלים.
אבל מלבד הטחת ההאשמות, ועדות החקירה וחשבון הנפש של אחרי המלחמה, שתי סוגיות מרכזיות יעסיקו את הדרג המדיני בחודשים הקרובים. הראשונה, היא הסדרת משטר הגבול החדש ביום שאחרי פריסת הכוח הרב-לאומי וצבא לבנון בדרום המדינה. הסוגייה השנייה היא החיילים החטופים.
הסוגיה השנייה היא הרגישה יותר. ישראל חייבת להציג כאן הישג ולהחזיר את שלושת החיילים החטופים, אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב שנחטפו על ידי חיזבאללה וגלעד שליט שנחטף על ידי שלושה ארגונים פלשתיניים. אולמרט יודע את זה ולא בכדי הביט דקות ארוכות תוך כדי נאומו לעבר היציע השמאלי שם ישבו בני משפחות גולדווסר, רגב ושליט. בבוקר הוא הודיע על מינויו של סגן ראש השב"כ לשעבר עופר דקל לטפל בסוגיית החטופים. עבור רבים מסמל הדבר שינוי כיוון מצד ראש הממשלה.
לא בכדי מונה עופר דקל לתפקיד. מדובר במינוי ראוי ואף יותר מכך. בנושא כה רגיש מעוניין אולמרט לשים אדם שהוא מכיר באופן אישי ומאמין בכישוריו. השניים עברו ימים קשים באינתיפאדה השנייה, כאשר אולמרט היה ראש עיריית ירושלים ודקל מפקד מרחב יהודה בשב"כ. היתה זו תקופת הפיגועים הכואבת ביותר והעבודה המשותפת יצרה ביניהם קשר אמיץ.
אבל בלשכת ראש הממשלה כבר קיים מתאם שבויים ונעדרים – האלוף (מיל.) אילן בירן. האחרון לא עזב את תפקידו, אבל בינתיים הצטרף לוועדת הבדיקה בראשות הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף (מיל.) אמנון ליפקין-שחק, שתחקור את ביצועי הצבא במלחמה. בלשכת ראש הממשלה מדגישים כי אין סתירה או התנגשות בין בירן לדקל. "מצב אחר", מכנים את סוגיית החטופים בלשכת ראש הממשלה. "זו לא פרשת שבויים ונעדרים רגילה כי קיימת החלטת מועצת הביטחון שדורשת את שחרורם ללא תנאי".
מבחינת אולמרט עדיין אין כוונה לנהל משא ומתן לחילופי שבויים כפי שהתבצע בעסקת טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים החטופים. זו גם לא המשימה של דקל. "אנחנו מקווים שלא נגיע למשא ומתן עם חיזבאללה כפי שהיה בעבר", אמרו אנשי אולמרט. "במקרה כזה אילן בירן הוא זה שינהל את הנושא".
אז מה בכל זאת דקל עושה? האחרון כבר התחיל לעבוד השבוע וללמוד את הנושא. בעבר הוא טיפל בכמה פרשיות שבויים ונעדרים, כמו למשל החזרת חלקי גופות חיילי צה"ל שנהרגו בפיצוץ הנגמ"ש בשכונת זייתון בעזה לפני כשנתיים. הוא קורא את כל החומר המודיעיני ומתחיל לשבת עם הגופים השונים שמטפלים בסוגייה. במקביל, הוא גם יהפוך לאיש הקשר למשפחות. "לפחות בתקופה הקרובה הנושא מטופל על ידו בדרכים אחרות", רמזו בלשכת ראש הממשלה בלי להוסיף מעבר לכך.
בכל מקרה, גורמים דיפלומטיים שונים שמטפלים בסוגיית החטופים הביעו השבוע שביעות רצון רבה מהמינוי של דקל לתפקיד. כמה מהם כבר התחילו לאסוף עליו חומרי ארכיון ולבנות תיק שיישלח לנציגויות של מדינות וארגונים כאלה ואחרים בלבנון. "זה צעד חשוב מאוד והוא מראה שישראל מעוניינת להתחיל ולדבר על הנושא", אמר דיפלומט בכיר שעוסק בסוגיית החטופים בחודש האחרון.
בסוגיית משטר הגבול הדברים עדיין אינם ברורים. הדיונים בנושא נמשכים בין משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, בדגש על המועצה לביטחון לאומי ואגף התכנון בצה"ל. האיש הדומיננטי כאן הוא תת-אלוף אודי דקל, ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי ולקשרי חוץ. אנשיו מנהלים את הקשר עם יוניפי"ל ועובדים יחד עם פיקוד הצפון על העברת השטח ללבנונים.
ביוניפי"ל מעודדים מההתקדמות של השיחות מול ישראל. הפגישה הראשונה בין הצדדים היתה טובה וכך גם השנייה. "זו הדרך שבה צריך לעבוד", אמר גורם ביוניפי"ל. המוקד עכשיו הוא בכוריאוגראפיה – איך צה"ל יוצא והצד השני נכנס בצורה הטובה ביותר שלא תאפשר לחיזבאללה שום חלון הזדמנויות לחזור למצב הקודם בשטח.
בישראל מקווים שהתהליך יסתיים בשלום ובאו"ם מבטיחים כל העת שהדברים יילכו טוב ושהמנדט החדש ייצור יוניפי"ל חדש שלא הכרנו. עיקר העבודה מתבצעת במחלקת השלום והביטחון במזכירות האו"ם בניו-יורק. הדיונים ועבודת המטה נמשכת שם עד השעות הקטנות. גם מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, נמצא בלחץ של זמן והביקורשל ציפי לבני אתמול נועד להלחיץ אותו עוד יותר כדי להתחיל וליישם את החלטת מועצת הביטחון. "הגיע הזמן שתתחילו ליישם את ההחלטות שלכם", אמרה לו לבני. "אסור לגרור רגליים".
הבעיה היא במשרדי ההגנה של המדינות התורמות. שם רוצים לראות תוכנית פעולה מגובשת סופית. רוצים שהמנדט ייפרט לפרוטות. מה תהיה תורת הלחימה, הוראות הפתיחה באש, הציוד שצריך לשלוח וכו'. עד אז, החיילים לא הולכים לשום מקום. "אני מאמין שבסוף נצליח לגבש גם את הכמות וגם את האיכות של הכוחות שתאפשר לבצע את המשימה", אמר השבוע אחד מהדיפלומטים הבכירים באו"ם ל-nrg מעריב. "בסופו של דבר יש מקומות בעולם שבהם פועלים כוחות הרבה יותר קטנים על שטח גדול פי כמה מזה של דרום לבנון ויש הצלחות לא מעטות".
באו"ם נחושים להפוך את ההחלטה למנוף מול ממשלת לבנון ולהפוך אותה לראשונה לממשלה שנושאת באחריות. מקורביו של ענאן אף נשמעו השבוע אומרים כי "הגיע הזמן שלבנון תתבגר ותתחיל להתנהג בצורה אחראית". "אנחנו באמת מקווים שלנו רק יישאר לסייע", אמר אחד הדיפלומטים. "אם לא נתייחס אליהם כגורם בוגר ואחראי הם לעולם לא יהיה כאלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
