ברית חסרי היכולת
כמו אולמרט, גם אבו-מאזן נשא נאום מדיני מלא הוד והדר. אבל לשניהם כמעט אין אפשרות לממש את חזונם. וביבי? הוא כבר נערך לבחירות. האקווריום
יו"ר הרשות עשה את מה שאיש לא ציפה ממנו, ולראשונה גילה נחישות מול החמאס. באחת השיחות אחרי נאומו אכן העיד היו"ר הפלשתיני על כך שחש כי הפתיע רבים. אמנם מדובר בינתיים בדיבורים בלבד, אך עבור מי שעד היום נהג להימנע מלהזכיר את המילה חמאס בנאומיו, מדובר בהתקדמות אדירה.
רבים במערכת המדינית בישראל היו בטוחים שאבו-מאזן יקבל רגליים קרות גם הפעם. יתחרט ברגע האחרון. גם בחמאס חשבו כך. אחרי 87 דקות של נאום, הוא הטיל את הפצצה והכריז על הקדמת הבחירות.
השבוע, בימים שאחרי הנאום, היה אבו-מאזן במצב רוח מרומם. על סף האופוריה. על אף הדאגה מהידרדרות המצב ברצועה, הוא לא נסוג מהכרזתו.
בין הגורמים שעמם התייעץ בימים האחרונים היו לא מעט ישראלים. בשיחות סיפר כי הוא חש שמסרי נאומו נקלטו היטב, גם בחמאס, גם בישראל וגם בקהילה הבינלאומית. "אני לא מתכוון להתפשר", אמר באחת השיחות. "הנאום שלי הציג את קווי המתאר המדיניים. אם חמאס יסכימו - אהלן וסהלן. אם לא - נלך לבחירות".
אבו-מאזן חש כי המהלך זוכה לתמיכה גדולה מלא מעט כיוונים. לשם שינוי, הוא לא שומע מראש ממשלה ישראלי דברי בלע, אלא מסר של תמיכה ועידוד. גם מארה"ב, אירופה ומדינות ערב המתונות, מעולם לא זכה לחיבוק חם יותר.
שביעות רצונו גברה עוד יותר מהסקר שנערך אחרי נאומו, אשר הצביע על תמיכה מבית, והראה כי 68% מהפלשתינים בעד הקדמת הבחירות. "אני שמח שלא הזדרזתי לעשות את המהלך הזה מהר מדי", אמר לעמית ישראלי השבוע. "היו עליי לחצים כבדים לעשות זאת עוד לפני חצי שנה, אבל המתנתי לזמן הנכון, כשבאמת ברור שאין ברירה".
למרות האלימות שפרצה ברשות, אבו-מאזן לא חושש ממלחמת אחים. הוא מאמין שביכולתו למנוע אותה. שהאחריות הלאומית תגבר. שמאזן הדמים והאימה יביא את הצדדים להבנה כי עימות צבאי כולל בין החמאס לפת"ח יביא לאסון. עם זאת, הוא יודע שהכרזתו על בחירות לא תתורגם כל כך מהר למעשים. אחרי שישב עם ועדת הבחירות המרכזית הבין שהדבר לא יתאפשר לפני הקיץ. רק עדכון ספר הבוחרים ייקח ארבעה חודשים.
עד אז יש לו זמן להתארגן, ואחד מהנושאים עליו הוא שוקד הוא שיקום הפת"ח. החזרתו של מוחמד דחלאן לסביבתו הוא צעד בכיוון. האחרון הוא ללא ספק מספר אחד ברשימת החיסול של החמאס, מה שהופך אותו גם לאיש החזק ביותר בפת"ח היום. הבעיה היא שבתוך הפת"ח פנימה עדיין מסרבים לקבל אותו כמנהיג עתידי. השנאה אליו עדיין יוקדת.
הפת"ח
אדם אחר שעוזר לאבו-מאזן במאבקו בחמאס הוא יאסר עבד-רבה. מי שמוכר לישראלים כשותפו של יוסי ביילין ליוזמת ז'נבה, הוא כיום מספר 2 באש"ף. הוא הולך עם היו"ר לכל הפגישות המדיניות, מייעץ לו בעניינים פוליטיים ואף ישב לצידו בעת נאום המוקטעה בשבת.
מאז הבחירות הוא מוביל את הקו הקיצוני נגד החמאס. "זה לא יילך", הוא קודח לאבו-מאזן כבר חודשים, "הם מבינים רק כוח". בזמן המגעים עם החמאס על ממשלת אחדות הוא הדגיש שוב ושוב כי ממשלה כזאת לא תקום. "תשכחו מזה", אמר לעמיתים ישראלים שהתקשרו להתעניין.
עבד-רבה אינו איש פת"ח, אבל הוא מתגייס ברצון כדי להפיל את החמאס. הפחד הכי גדול שלו הוא מהשתלטות איסלאמית קיצונית על הרשות. "אסור שעזה תהפוך לדרום לבנון", אמר לאחרונה לידיד ישראלי. "אם איראן תיכנס יותר, זה יהיה אסון. זה אינטרס משותף שלנו ושל ישראל למנוע את זה, ואולמרט חייב לתת לאבו-מאזן דברים ולהתחיל איתו תהליך".
גם ראש הממשלה האזין לנאומו של אבו-מאזן. כמה שעות לאחר סיומו כבר ביקש מכל השרים להוריד פרופיל. הרגישות גבוהה, כל מילה מסוכנת. עוזריו של אולמרט התקדמו במגעים מול אנשי היו"ר, וכל אמירה לא מחושבת יכולה למוטט הכל. למרות שלא יאמר זאת, אולמרט חושב שנאומו של אבו-מאזן היווה נקודת מבחן חשובה. התמודדותו עם החמאס והעמידה על עקרונותיו העניקו לו נקודות זכות בישראל.
אולמרט יעשה הכל כדי לשמור על הפסקת האש, ולא ימהר לשוב ולהפציץ בעזה. אחרי הכל, אבו-מאזן הוא כל מה שנותר לו, ובלעדיו שוב ייאבד ראש הממשלה את האג'נדה החדשה, שזה מכבר מצא לעצמו.
לכן הוא מקדיש כמעט את כל מאמציו לנושא הפלשתיני. שם, הוא סבור, קיים הצורך הדחוף ביותר להביא לשינוי. זו, בין השאר, גם הסיבה שמביאה אותו לבלום בכל כוחו את הקולות שקוראים להיכנס למגעים עם סוריה. שיחות עם אסד רק יפגעו באבו-מאזן. אולי אפילו יחסלו אותו פוליטית ומדינית. ברק עשה את זה עם ערפאת, מה שהביא לחשדנות פלשתינית רבה מאוד.
גם אבו-מאזן רוצה פגישה עם אולמרט, אבל עדיין שוקל כיצד הכי נכון לעשות זאת. הוא היה רוצה שהתפאורה תהיה נכונה. חשוב לו לוודא שברחובות עזה ורמאללה לא יחלחל מסר של בגידה ושיתוף פעולה, אלא יצטייר כמי שמנסה לחלץ את הפלשתינים ממצבם בדרכים מדיניות, וקוצר הישגים. צריך רק לקוות שאולמרט ייתן לו יד. הוא שוקל לפתוח קצת את ברז הכספים המוקפאים, להוריד מחסומים ולסייע במעברים. זה לא הרבה, אבל זה עשוי להספיק ליו"ר הרשות כדי להציג ברחוב הפלשתיני קבלות של מנצח.
נאום שדה-בוקר ונאום המוקטעה דומים מבחינות רבות. בעיקר בחזון הסופי שהם מציגים ובדרך להשיג אותו. הבעיה העיקרית היא שיכולתם של שני האישים שנשאו אותם להוציא את הדברים מהכוח אל הפועל מועטה, אולי אפילו קלושה. לאבו-מאזן יש את החמאס על הראש, אך מול חוסר יכולתו של אולמרט לבצע מהלכים משמעותיים, ניצב בעיקר הוא עצמו.
בעוד שאולמרט עסק השבוע במגעים עם אבו-מאזן ובחיסול האופציה הסורית, התמקד יריבו הפוליטי המושבע ביותר בסוגיה מדינית כבדה לא פחות. יו"ר האופוזיציה והליכוד, בנימין נתניהו, החליט להיכנס בנושא האיראני בכל הכוח. כך לפחות הוא הציג זאת בתדרוך שערך לסגל הדיפלומטי ביום שלישי האחרון במלון "קרלטון" בתל-אביב. התפאורה היתה מהוקצעת. אווירה דיפלומטית, אולם כנסים מהודר, אספרסו איכותי. אבל למרות ההכנות הרבות ומכבש יחסי הציבור, השגרירים הבכירים, מארה"ב, בריטניה וצרפת, נשארו בבית. במקומם הגיעו פקידים זוטרים יותר.
אין כמו סכנה קיומית וישיבה באופוזיציה כדי להוציא מביבי את המיטב. מול השגרירים הזרים הוא שב לשווק את מסע ההפחדה שלו בנושא האיראני. לצד הכרזותיו על רייך איראני בן אלף שנים, נשמע אהוד אולמרט כילד שאנן. נתניהו ניצל את הבמה כדי להאפיל על כולם – על אולמרט, על פרץ, על לבני, תוך השתלטות עוינת על היוזמה המדינית של ח"כ דני נווה וד"ר דורי גולד, שוב ניסה ביבי להציג עצמו כיחיד שיוכל להציל את ישראל משואה גרעינית.
קשה שלא לחשוד בכוונותיו של נתניהו. אין ספק שהוא רוצה לסכל את איום הגרעין האיראני, אבל קודם כל הוא מעוניין לסכל את כהונתו של אולמרט. נתניהו הזהיר שעוד אלף יום תגיע איראן לנשק גרעיני – בערך באותו זמן תיגמר הקדנציה של אולמרט באופן רשמי, ובחירות חדשות ייערכו בישראל. גם במקרה האיראני וגם במקרה של אולמרט, הוא היה שמח לראות את שניהם נעצרים הרבה קודם.
ואם באיראן עסקינן, השבוע קיבל ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) פנייה מפתיעה מארגון בשם "הרשת הפרלמנטרית לפירוק נשק גרעיני". המתאם העולמי של הארגון, אלין וור, הגיע השבוע לארץ וביקש להיפגש עמו, כדי לדון בסוגיית הגרעין במזרח התיכון.
שנלר הבין במהרה כי תחת הפגישה התמימה מסתתר ניסיון לפתוח לדיון את הפעילויות של ישראל בתחום הגרעין. הוא מיהר לשגר מכתב תגובה קצר ומנומס. "אני מודה לכם על הפנייה", כתב. "אין בליבי ספק שהפעילות המוצלחת של הארגון שלכם שמה קץ לתהליך החימוש הגרעיני של איראן, ובכך סייעה למניעת הפצת נשק גרעיני במזרח התיכון. אשמח להיפגש איתכם, אחרי שארגונכם יצליח לעצור את פרויקט הגרעין האיראני".
האקווריום הוא הכינוי למתחם מוקף הזכוכית, שבו ממוקמת לשכת ראש הממשלה בירושלים. במשך שנים מתקבלות שם ההחלטות החשובות ביותר לעתידה של ישראל. מדי שבוע ינסה ברק רביד, הכתב המדיני של nrg מעריב,לספר קצת יותר על הדרך שבה פועלים האנשים שמנהלים לנו את המדינהלספר קצת יותר על הדרך שבה פועלים האנשים שמנהלים לנו את המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
