כשראש הממשלה סגר את הווילון הכחול
רה"מ הסתגר בטיסה חזרה משארם אחרי שמובארק שטף אותו. הפרסום על הדחת פרץ סיבך את המצב, וגם היחסים עם לבני כבר לא ממש תענוג. האקווריום
ייתכן שהסיבה לכך היתה שכמה רגעים לפני כן הסתיימה הפגישה המדינית הגרועה ביותר שלו מאז נכנס לתפקידו לפני שנה. הוא ניהל התנצחויות בשידור חי עם נשיא מצרים מול עשרות עיתונאים וזכה לנזיפה מצרית על הפעולה ברמאללה. מצד שני, אולי ההסתגרות של אולמרט נבעה מהפרסומים שהגיעו מהארץ בעיצומה של מסיבת העיתונאים.
ערוצי הטלוויזיה החלו מדווחים בשטף על כוונתו לפטר את עמיר פרץ ממשרת שר הביטחון. זו לא הפעם הראשונה ששמועות כאלה צצות, אך הפעם נראה היה שמדובר במשהו רציני יותר. הכתבים במטוס ראש הממשלה עטו על אנשי הפמליה, אך אלה הסתגרו בחלק הקדמי של המטוס בניסיון לאתר מוצא.
לבסוף יצאה הודעה לקונית ורפה. "סוגיית החלפת שר הביטחון אינה עומדת על הפרק", נמסר. בלשכת ראש הממשלה גם ידעו לספר שאין להם מושג מאיפה הגיעו הדיווחים הללו, מי הם המקורות או מדוע בכלל מישהו מעלה על דעתו שיש לראש הממשלה בעיה עם שר הביטחון. כבר זמן רב שמנסים בלשכת אולמרט להפחית מחשיבות המתיחויות בין אולמרט לפרץ. כל פיצוץ מסתיים מחדש בנימוק המוכר: "בכל ממשלה זה היה ככה. מה, פרס ורבין לא רבו? אריק ופואד לא התכסחו?"
אולי הכל נכון, אבל יש הרגשה הולכת וגוברת שכהונתו של אולמרט מתקרבת לנקודת האל-חזור. אם לא הפעם, זה יקרה בפעם הבאה, או בזו שאחריה. אולי היא לא תסתיים, בגלל שיקולים פוליטיים של אנשים רבים כל כך בכנסת, אבל סדר היום שיש או אין לראש הממשלה, לא ייצא לפועל. גם המתיחות המחודשת עם ציפי לבני (עליה עוד נרחיב בהמשך) מעידה על העומד לבוא. בצורה כזו, התקדמות מדינית אמיתית לא נראית באופק.
בחזרה לשארם א-שייח'. בדרך לתל-אביב העירו בפמליית ראש הממשלה כי בארוחת הערב הוגש דג קר, כמו הגפילטע פיש המשומר. אבל לא רק הדג היה קר. לפני הנסיעה למצרים הנמיכו אנשי ראש הממשלה ציפיות. "לא צפויה דרמה", אמרו. אך כמה שהם טעו. האיחור הלא אופנתי של אולמרט לפגישה והתמונות שהגיעו מרמאללה, העלו לנשיא המצרי את הסעיף. השיחה בארבע עיניים, שנמשכה כשעה וחצי, היתה קשה.
ובכלל, שום דבר בביקורו של אולמרט אמש בשארם א-שייח' לא הזכיר את הביקור הראשון, מיד אחרי נצחונו בבחירות. נעלמו החיבוקים והחום שהרעיף עליו מובארק. גם הברכות והתמיכה התחלפו בביקורת ישירה וחריפה. "מה עשיתם ברמאללה? למה זה טוב?", תקף מובארק בפגישה עם אולמרט. ראש הממשלה ניסה להסביר. "זו פעולה שבכלל לא מגיעה לאישורי", התגונן. "התכוונו לעצור מחבל, לא לפגוע בחפים מפשע".
לא ברור אם מובארק השתכנע או לא. במסיבת העיתונאים לפחות היה נראה כי זעמו טרם שכך. שפת הגוף של שני המנהיגים היתה
הביקורת של מובארק על אולמרט ומדיניותו קשה. חילוקי הדעות עמוקים. חריפים. בכל נושא כמעט אליו התייחס אולמרט היתה למובארק תגובה. הפרוטוקול הסדור של מסיבת העיתונאים נזרק הצידה לטובת התגוששות מילולית של ממש בין שני המנהיגים. מובארק ירה לעבר אולמרט ביקורת על פעילות צה"ל בשטחים, והאחרון השיב בצרור משלו על אוזלת היד המצרית בטיפול בהברחות הנשק והכספים לחמאס. כשמובארק שמע זאת הוא יצא מכליו. "אני פועל לפי החוק המצרי", אמר. "אין איסור בחוק להעביר כסף. ונשק? אפשר באמת לסגור את פילדלפי באופן הרמטי?"
אבל הביקורת העיקרית של מובארק היא מהסתירה שהוא רואה במדיניות של אולמרט. מצד אחד הוא שומע דיבורים על שלום, אך מצד שני התמונות באל-ג'זירה מציגות מציאות אחרת. מובארק לא מתנגד למלחמה הישראלית בטרור, אבל לחץ על אולמרט לעשות צעדים אמיתיים בשטח למען חיזוק אבו-מאזן. אולי יותר מכל בלטה עמדתו בנושא שחרור האסירים. המצרים מובילים את מאמצי התיווך בסוגיית גלעד שליט, אבל אם זה תלוי במובארק, הוא היה רוצה לראות את אולמרט משחרר אסירים עוד לפני סגירת העסקה. "יש את גלעד שליט, אבל יש גם אסירים פלשתינים רבים שגם הם רוצים להשתחרר", הדגיש.
בדרך חזרה לתל-אביב המשיכו אנשי לשכת ראש הממשלה לשדר עסקים כרגיל. "היתה מתיחות, אבל בסך הכל הכימיה ביניהם טובה והשיחה בארבע עיניים היתה מוצלחת", אמרו. כימיה כימיה, אבל את השטיפה שאולמרט קיבל בשארם הוא ירצה לשכוח כמה שיותר מהר.
אחת הסיבות העיקריות לדאגה מצידו של ראש הממשלה היא שרת החוץ שלו. ציפי לבני יצאה בשבועיים האחרונים מצילו של ראש הממשלה אל קדמת הבמה וקוראת לכל כיוון – אני כאן ואני רוצה ויכולה להיות ראש ממשלה. לבני היתה עד עכשיו בצילו של אולמרט מבחירה. היה חשוב לה להיות לויאלית. לא לעסוק בפוליטיקה קטנה. לשים את עיסוקיה המדיניים מעל הכל ולנסות לקדם את התהליך עם הפלשתינים.
אז מה השתנה? היא הבינה שוב שלה ולאולמרט אין אינטרסים דומים. כמו בתקרית שבה "קירקע" אותה ראש הממשלה במהלך מלחמת לבנון ומנע ממנה לטוס לדיונים במועצת הביטחון, כך עכשיו בנושא הפלשתיני. לבני חשה שראש הממשלה מצר את צעדיה, מנסה לגמד את מעמדה ותפקידה. השיקולים, כך היא חושבת, לא תמיד ענייניים. לכך יש להוסיף מתיחות אישית רבה בין השניים. בחודשים האחרונים נפגעה לבני מאולמרט בצורה קשה מספר פעמים. היא הסיקה את המסקנות. נראה שמכאן הדרך למאבק הנהגה פומבי יותר היא רק עניין של זמן.
ראש הממשלה מצידו עושה הכל כדי להימנע מעימות מתוקשר עם לבני. כאן זה לא עמיר פרץ. בעוד ששר הביטחון המדשדש הוא "גופה פוליטית", לבני ממשיכה לככב בצמרת סקרי דעת הקהל. בעוד שהחקירות השונות סביב אולמרט רק הולכות ומתרבות, ללבני יש דימוי ציבורי נקי וללא דופי. כשאולמרט שתק, היו אחרים שיצאו נגד רעיונותיה המדיניים. החל מחבריה, שרי קדימה מופז ושטרית, ועד לאנשי הליכוד. לבני מתכוונת להגן על עצמה. דבריה לא היו מקח טעות. הכל מתוכנן. האסטרטגיה ברורה. אין פליטות פה.
בשבוע שעבר, כשהעימות בין אולמרט ללבני היה בשיאו הגיע שר החוץ המצרי לפגישה בלשכת ראש הממשלה. על השולחן היו רק ביסקוויטים ושתיה. "הכל יפה, אבל יש לי רק טענה אחת", אמר אבו אל-ריט בחיוך לאולמרט. "הכיבוד אצלך קצת דל". אולמרט חייך והשיב בציניות אופיינית: "אני ידעתי שאתה הולך אחר כך לשרת החוץ – שם תוכל לקבל הרבה יותר". הנוכחים בחדר צחקו, אבל לכולם היה ברור שאולמרט לא התכוון רק לארוחת הצהריים.
האקווריום הוא הכינוי למתחם מוקף הזכוכית, שבו ממוקמת לשכת ראש הממשלה בירושלים. במשך שנים מתקבלות שם ההחלטות החשובות ביותר לעתידה של ישראל. מדי שבוע ינסה ברק רביד, הכתב המדיני של nrg מעריב, לספר קצת יותר על הדרך שבה פועלים האנשים שמנהלים לנו את המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
