אולי השנה הוא יזכה לכוכב בשדרה
צ'יטה, השימפנזה ששיחק ב-12 סרטי טרזן, חוגג יומולדת 75. מעבר לפרס מפעל חיים שקיבל לפני שנה, הקוף המפורסם נכנס לספר השיאים של גינס בזכות גילו המופלג. מעריציו עדיין מקווים שיטביע חותמו בשדירת הכוכבים ההוליוודית
צ'יטה התפרסם בכל רחבי העולם הודות להופעותיו החוזרות ונשנות בסרטים הוליוודיים מפורסמים ובתוכניות טלוויזיה רבות, אבל כוכבו דרך יותר מכל בזכות הופעתו ב- 12 מסרטי טרזן, שנעשו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, ברובם כיכב לצידו של השחקן ג'וני וויסמילר.
סרטי טרזן, שנעשו בהתבסס על הספרים פרי עטו של אדגר רייז בורואוז, מספרים על ילד אנגלי שחי בסוף המאה ה-19 ושננטש בג'ונגל האפריקאי לאחר שהוריו נהרגו על ידי קופי-אדם. הילד מאומץ על ידי אחת הקופות המתגוררות ביער וגדל כקוף לכל דבר, מה שמעניק לו יכולות פיזיות ואתלטיות מופלאות ביחס לבני אנוש אחרים. עם התבגרותו, הוא הופך למנהיג של שבט הקופים בו גדל ולמנהיג החיות בכלל. דמותו המפורסמת של צ'יטה אינה מופיעה בסדרת הספרים המקורית והיא הומצאה במיוחד לצורך הסרטים.
צ'יטה נולד בליבריה שבאפריקה ב-1932 ומשם יובא לארצות הברית על ידי מאלף החיות ההוליוודי, טוני גנטרי. הסרט הראשון בו השתתף היה השני בסדרת סרטי טרזן, "טרזן ובת זוגו" משנת 1934, שם הופיע בתור שימפנזה צעירה הרוכבת על גבה של שימפנזה אחרת, שכיכבה בשני הסרטים הראשונים (הסרט הראשון נעשה בשנת 1932 ונקרא "טרזן מלך הקופים").
בסרטים, שנעשו לאחר מכן, הוא כבר גילם את התפקיד הראשי של צי'טה. בשנת 1967 הוא גילם את תפקידו הקולנועי האחרון, בסרט "דוקטור דוליטל" ולאחריו פרש, או הוצא לגמלאות. הפרס הראשון על קריירת המשחק הענפה שלו הוענק לו רק ביום הולדתו הקודם, כאשר היה בן 74, עבור מפעל חיים. הניסיונות להעניק לו כוכב על שדרת הכוכבים שבהוליווד כשלו בינתיים, אבל גם בשנה הקרובה מתכוונים מעריציו לנסות ולדחוף את העניין שוב.
בשנת 1992 נותר צי'טה ללא קורת גג לראשו. הוא הגיע למשמורת בידיו של דן ווסטפול, שהחליט להקים בית מחסה שיספק מגורים, טיפול ושיקום לבעלי החיים המפורסמים, שפוטרו מעולם הבידור ונותרו חסרי בית. ווסטפול הקים את המקלט בנווה מדבר בפאלם ספרינגס, קליפורניה, וקרא לו צ'יטה (CHEETA), ראשי התיבות של: "Creative Habitats and Enrichment for Endangered & Threatened Apes", אליו פורשים כוכבים הוליוודיים לשעבר, שאיש אינו חפץ עוד ביקרם, בתוכם שימפנזים, אורנג- אוטן וקופים מסוגים שונים.
צי'טה מבלה את חייו בבית המחסה במשחק עם קופים אחרים ועם מאמניו, נוהג לעלעל בספרים ובמיוחד אוהב כאלה שמכילים תמונות, "מנגן" על פסנתר, צופה הרבה בטלוויזיה ולעיתים גם צופה בסרטיו הישנים לצד נכדו. באתר של בית המחסה מצויין, שצ'יטה מקיים פעולות שונות לגירוי האינטלקט והסקרנות שלו, דוגמת ציור, שמאפשרות לו לחקות התנהגות מולדת של המצאה ושימוש בכלים. ציוריו אגב, נמכרים במכירות פומביות במאות דולרים, כאשר הרווחים נתרמים לטובת בעלי החיים שמתגוררים בבית המחסה.
בספר שיאי גינס של השנה שעברה נקבע, שצ'יטה הוא השימפנזה הכי מבוגרת בעולם, אבל אם לא די בכך הרי, שגילו יוצא דופן ביחס לממוצע, שכן שימפנזות חיות בטבע עד גיל 45-40 בממוצע ובשבי עד לתחילת
רבים מבין השימפנזים שמשתתפים בתעשייה נלקחו בכוח ממקומם הטבעי בדומה לצ'יטה ומן הסתם נכפה עליהם, תוך התעללות, להופיע בעסקי השעשועים ולשתף פעולה עם התנהגויות שאינן טבעיות להם. כך הם מדגימים, ששימפנזים, שפרשו מעולם עסקי השעשועים, מאמצים התנהגויות אנושיות כמו צפייה בטלוויזיה ועלעול במגזינים משום, שהם מנותקים מאורח החיים הטבעי להם ובמקום זה מאומנים להתנהג כמו אנשים, בדרך כלל תוך התעללות פיזית. בנוסף, רבים מהם לא יודעים לפתח קשרים עם בני מינם או לדאוג לצאצאיהם כיוון שהם מנותקים מאימותיהם בגיל מאוד צעיר על מנת שאפשר יהיה לאמנם בצורה יעילה. מיותר לציין שהדבר גורר נזק פסיכולוגי בלתי- הפיך להם ולאימותיהם.
ולסיום, ייתכן, שהנזק הפסיכולוגי ממנו צ'יטה סובל הוא גדול יותר משנדמה לנו, זאת במידה ושמע על התדמית שנוצרה לו בברזיל, שם חשבו במשך שנים רבות שהוא נקבה, זאת משום ממתק ברזילאי נפוץ, שעל גבי העטיפה הוטבעו פניו של צ'יטה ושמו היה בלה צ'יטה, שם נקבי בפורטוגזית.
נא להמתין לטעינת התגובות
