אפקט הנס החכם
הנס היה סוס גרמני שידע לענות על שאלות אריתמטיות. אולם פסיכולוג גילה שהוא דווקא לא חכם במיוחד - הכל טמון בשפת הגוף
בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, מורה למתמטיקה ומאמן סוסים חובב, אימן אותו להקיש בפרסתו בתגובה לשאלות חישוב שונות, שהתשובה עליהן היא מספרית. הנס היה נשאל, בעל פה או בכתב, שאלות חישוב שונות של חיבור, חיסור, כפל או חילוק, מתבקש להקיש את השעה, מבחין בין טונים מוזיקליים, קורא ומאיית בשפה הגרמנית ועוד. כך לדוגמא, הוא היה עשוי להישאל: "אם השביעי לחודש חל ביום רביעי, באיזה יום יוחל העשירי לחודש?". הנס היה פותר את התרגיל על ידי נקישות בפרסתו על הקרקע והפסיק בדיוק כאשר מספר ההקשות אותן הקיש היה התשובה המבוקשת.
באותה התקופה, העניין באינטליגנציה של בעלי החיים היה בשיאו, בין השאר משום מחקריו של דרווין. חוקרים רבים של התנהגות בעלי חיים הביעו בהנס עניין ותהו כיצד הוא יודע להשיב על שאלות. בתחילה חשבו כמובן שמדובר בתרמית ושהסוס מגיב לסימנים אותם למד מראש, אבל הסברה הזו נדחתה לאחר שהנס ענה נכון גם לאנשים זרים. בין השאר, כונסה בשנת 1904 ועדה של 13 מדענים וחוקרים בולטים בגרמניה, בראשות הפסיכולוג והפילוסוף, קארל שטומפף, שבחנה את הטענות בדבר כישוריו של הנס. הלה הצליח בכל הבדיקות המדוקדקות שנערכו לו.
לאחר שהם קבעו ששום טריק לא היה מעורב בעניין, הועברה הבדיקה לידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט, שהוכיח שכישרונו של הנס לא נובע דווקא מכישורים מתמטיים, אלא דווקא מיכולת קריאת שפת גוף, לאחר שגילה שהנס יודע לענות רק במקרה שהשואל עצמו יודע את התשובה לשאלה. מכיוון שכך, הוא שיער שהנס יכול היה להבחין ולזהות שינויים קלים ביציבה ובהבעות של האדם העומד מולו ולהגיב אליהם.
פפונגסט בחן זאת באמצעות שימוש בשואלים אחרים מלבד פון אוסטן, באמצעות בדיקה והשוואה בין סיטואציות בהן הסוס רואה את השואל ובין אלו שאינו רואה את השואל ואינו יכול לקבל ממנו סימנים, וכן באמצעות בדיקה והשוואה בין סיטואציות, בהן השואל לפעמים יודע את התשובה ולפעמים איננו יודע אותה.
המפנה האמיתי חל לאחר שהסוס נותר מבודד. כאשר הוא לא ראה פני אדם, הוא איבד לחלוטין את יכולת החישוב שלו. כמו כן, פפונגסט גילה שהנס מספק תשובות נכונות רק כאשר השואל יודע מראש את התשובה הנכונה לשאלה וכן רק כאשר הסוס יכול לראותו. בתוך כך, כאשר פון אוסטן ידע את התשובה לשאלה, הנס ענה תשובות נכונות ב-89% מהמקרים, אבל כאשר הוא לא ידע אותה, הוא ענה נכון רק בשישה אחוזים מהמקרים.
בנוסף גילה פפונגסט, לאחר שבחן את התנהגות השואל, שככל שמספר ההקשות התקרב לתשובה המבוקשת, נכנס השואל למתיחות קלה, שהתבטאה בהבעות הפנים ויציבת גופו, שהתרפו עם שהנס הקיש את התשובה הנכונה לשאלה, שינוי שסימן לו להפסיק לנקוש. ההסבר שהתקבל ליכולתו היא שהתקשורת החברתית בקרב סוסים, תלויה בין השאר גם ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה, יכולת שאפשרה להנס להבחין בסימנים הלא מודעים שנתן לו מאמנו. אגב נדמה, שפון אוסטן לא היה מודע לכך שהוא משפיע על הסוס בצורה זו.
במהרה
תוצאות המחקר פורסמו בשנת 1907, ואפקט הנס החכם אפשר לחוקרים להבין את ההשפעה העצומה שיש לחוקר ולגורמים חיצוניים על ביצועי הנחקר ועל תוצאות המחקר, מבלי שהחוקר מודע לקיומה של השפעתו. בתוך כך נכללים מחקרים בקוגניציה של בעלי חיים אך לא רק, כיוון שהתברר שקיימת ההשפעה מכריעה גם בניסויים בהם נבדקים בני אדם, במסגרת מחקרים בחקר התפיסה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה חברתית וחינוך.
פון אוסטן אגב, ששיתף פעולה עם כל המחקרים, מעולם לא השתכנע באמיתות החשיפות הללו והמשיך להציג את סוסו לראווה ברחבי גרמניה, תוך שמשך קהל גדול של צופים נלהבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
