הלובי הישראלי תחת אש
ספר חדש טוען כי השפעת הלובי הישראלי בארה"ב, ובראשו איפא"ק, על מדיניות החוץ האמריקנית רק מזיקה. בקהילה היהודית לא שותקים. זמן די-סי
שני המחברים, פרופסורים ידועים ומכובדים בארה"ב, טוענים בספר כי הלובי הישראלי בארה"ב – בתוכו גם ארגון איפא"ק – הוא בעל השפעה מכרעת על מדיניות החוץ של ארה"ב, במיוחד במזרח התיכון, וכי השפעה זו מזיקה לארה"ב ואף מזיקה לאינטרסים של מדינת ישראל. "מכיוון שהמלחמה הקרה הסתיימה, ישראל הפכה להיות נכס המכביד מבחינה אסטרטגית על ארה"ב. אולם אף פוליטיקאי שאפתן לא יעז להודות בכך בפומבי או אפילו להעלות את האפשרות" - הכל בשל חוזקו הגדול של הלובי הפרו ישראלי בארה"ב.
והנה עוד כמה מאמירותיהם: "לב לבו של הלובי מורכב מיהודים-אמריקנים שעושים מאמצים כבירים ביום-יום שלהם להכפיף את מדיניות החוץ של ארה"ב, כך שהיא תקדם אינטרסים ישראלים" או "יהודי ארה"ב הקימו רשת מרשימה של ארגונים כדי להשפיע על מדיניות החוץ האמריקנית, מתוכם איפא"ק הוא החזק ביותר והמפורסם ביותר... רבים מהארגונים בלובי למען ישראל, כגון איפא"ק וועידת הנשיאים, מנוהלים על ידי אנשים הדוגלים בגישות נוקשות ולרוב הם תומכים במדיניות ההתרחבות של מפלגת הליכוד".
לשיטתם, לובינג הוא חלק מהמערכת הדמוקרטית בארה"ב, אולם ראוי לקיים דיון ציבורי עד כמה הלובי למען ישראל מועיל או מזיק לארה"ב. כדוגמאות הם מסבירים כי בשל פועלו של איפא"ק, ארה"ב חסמה את ישראל מלהיכנס למו"מ עם סוריה ועם גורמים מתונים באיראן. כמו כן, איפא"ק הוא זה שהשפיע על מדיניות החוץ האמריקנית התומכת בישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, ולא אפשר עצירת הלחימה בשלב מוקדם יותר.
הספר מבוסס ברובו על מאמר ארוך שפרסמו שני הפרופסורים ב"לונדון ריביו אוף בוקס" במרס 2006. מיד עם פרסום המאמר התלהט ויכוח ממושך באקדמיה ומחוץ לה בנוגע לטיעונים של שני הפרופסורים. נטען נגדם שהם שונאי ישראל, אנטישמים, שוללים את זכותה של ישראל להתקיים, אינם אקדמאים רציניים ושהמאמר שטחי ותלוש מן המציאות.
וולט ומירשהיימר יצאו להגנה על המאמר וניסו להופיע בפורומים שונים כדי להשיב לשאלות בנוגע לכתיבתם: כיצד הלובי באמת משפיע. האם התיאוריה שלהם אינה מוגזמת – לכיוון הקונספירטיבי ומי באמת חושב שלובי,
ועתה, לקראת צאת הספר מיד לאחר חג העבודה בארה"ב, עודכן הספר כך שיכלול התייחסויות למדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון, בשנה וחצי האחרונה, במיוחד בנוגע לאיראן ומלחמת לבנון השנייה.
המאמר, וכעת גם הספר, זוכים לקיתונות של ביקורת מקצועית. אנשי ממשל בעבר וחוקרים אקדמיים בכירים טענו שמדובר בחומר בלתי מקצועי ובלתי מבוסס. אך בארה"ב קמו גם מספיק אנשים שהגנו על הטיעון ולכל הפחות, הם חשבו שמדובר במשהו ששווה להתווכח לגביו.
אולם הפעם, בניגוד לחודשים שלאחר פרסום המאמר ב"לונדון ריוויו אוף בוקס", שני הפרופסורים לא מצליחים לצאת ולדבר על הספר בכינוסים אקדמיים. בכתבה שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס" דווח על מספר מוסדות שנבהלו משיג ושיח עם המלומדים והודיעו מבעוד מועד כי העניין טעון, שנוי במחלוקת וכי לא יקיימו מפגש עם הפרופסורים מבלי שתזומן דמות ציבורית אחרת שתאזן את הטיעונים. אח, האירוניה. הרי הביטולים של המפגשים עם הפרופסורים מזינים בדיוק את הטיעון שלהם, כי לא ניתן לקיים דיון אמיתי בארה"ב במדיניות החוץ, בשל הכוח העצום של הלובי הפרו-ישראלי.
בין המבטלים: סיטי יוניברסיטי בניו-יורק, מועצת שיקגו לעניינים גלובליים בשיקגו, והמרכז לתרבות יהודית בוושינגטון די-סי. והתסכול של שני הפרופסורים גדול. במיוחד כואב להם הביטול של מועצת שיקגו לעניינים גלובליים, מכון אקדמי נחשב הנוהג לאחר דיונים בנושאים ציבוריים וכבר הזמין את הפרופסורים בעבר להרצות בפני חבריהם.
פרופ' מירשהיימר קיבל טלפון מהנהלת המרכז בו הוסבר לו שההחלטה לבטל את האירוע התבססה על "הצורך להגן על המועצה" וכי אם המועצה תאפשר לשניים במה, היא תעורר כעס אצל מספר רב של אנשים, דבר שישפיע לרעה על המועצה. "זה כל כך חם, עד שאי אפשר לדבר על זה במועצה מבלי להביא מישהו מן 'הצד השני', כמו אייב פוקסמן, מהליגה נגד השמצה".
פרופ' מירשהיימר כתב מכתב ארוך לחברי הנהלת מועצת שיקגו ושטח בו את טענותיו: "יש הטוענים שהדעות שלנו יותר מדי שנויות במחלוקת, מכדי שיוצגו לבדן. אבל הן נראות שנויות במחלוקת רק בגלל שחלק מהקבוצות והפרטים שאותם אנחנו מבקרים במאמר המקורי שלנו, תיארו בדרך מסולפת את דברינו ותקפו אותנו בהאשמות בלתי מוצדקות באופן אישי, כמו הטענה חסרת השחר שאנחנו אנטישמיים. המטרה של ההתקפות עלינו, היא כמובן להרתיע מוסדות מכובדים כמו מועצת שיקגו מלאפשר לנו לדבר בפני קהל.
"העמדות שלנו אינן קיצוניות. הספר שלנו לא מטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים ולא מציג את הקבוצות הפרו ישראליות בארה"ב כמעין קונספירציה 'לשלוט' במדיניות החוץ של ארה"ב. זה רק מתאר אותם כקבוצה בעלת אינטרסים שפועלת באופן מאוד אפקטיבי.
"אנו טוענים שההשפעה של הלובי למען ישראל הביאה לתכנון מדיניות שנוגדת את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב. אנו גם טוענים שהמדיניות הזו, באופן בלתי מכוון, מזיקה גם לישראל וששתי המדינות צריכות לנקוט בדרכי פעולה אחרות".
בינתיים בארה"ב, מדפי חנויות הספרים ועמודי האינטרנט בחנות "אמזון", תחת הערך "ישראל", מתמלאים בספרות-נגד. ב-4 בספטמבר יצא גם ספרו של מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אייב פוקסמן, "שקרים קטלניים: הלובי הישראלי והמיתוס של שליטה יהודית". הספר הוא "כתב הגנה" של יהדות ארה"ב נגד הפרופסורים ונגד ג'ימי קרטר. הוא מנוסח ככתב הגנה ומנסה לפרק את הסיסמאות השגורות בנוגע לכוחו של הלובי הפרו ישראלי.
במבוא לספר של פוקסמן מחזק מזכיר החוץ לשעבר, ג'ורג' שולץ, את ידי המנהיגים היהודים המודאגים מהשקרים הקטלניים. "הרעיון שקבוצות למען ישראל מחזיקות באג'נדה אחידה ושמדיניות החוץ של ארה"ב בנוגע לישראל ובמזרח התיכון הנה תוצאה של השפעת הלובי – היא פשוט בלתי נכונה. זוהי פשוט תיאורית קונספירציה טהורה ומלומדים באוניברסיטאות חשובות צריכים להתבייש בפרסומה".
נא להמתין לטעינת התגובות
