אות קין

מה קורה כשההבל שבקופטש פוגש את הקין שבו, בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא? על רוח שטות ורוח קרב ועל מחזה קצר שכתב גיל קופטש

גיל קופטש | 27/12/2007 11:27

פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא זה מילא.
אתה מצפה מ"צוותא" שתוביל בעוז ניסיונות תיאטרליים ותהווה בית פרינג' אמיתי להפקות שקהל המינויים של הבימה והקאמרי לא מסוגלים לעכל.

אבל מכאן ועד לפסטיבל בנושא עשרת הדיברות? מה קורה פה לשמאלני צוותא? האם יש לחשוד בהם שהם מתחזקים? מה זה היהדות הזו שחודרת למרתפים של לונדון מיניסטור? האם זו צוותא שהכרנו, או בשמה המלא בית לתרבות מתקדמת?

משה טנא מנהל צוותא מודה שהתדמית של המוסד היא כזו "שאוכלת דתיים לארוחת בוקר", אבל היא לא מוצדקת. "אנחנו עושים פה קבלות שבת." הוא מספר. "עשינו תיקון שבועות בשיתוף עם "עלמה" ובכלל יש דברים יפים רבים במסורת ישראל, שחבל שחילונים מתעלמים מהם. "

צוותא השקיעה כ- 600 אלף שקל, לדבריו, בפסטיבל עשר הדיברות. "50 יוצרים במאים וכותבים מסתובבים ומהגגים פה בנושא. מה יותר יהודי ופלורליסטי מזה?"

הייתי כבר יוסף ויעקב ודוד המלך

"יש בתיאטרון משהו מיוחד." הוא ממשיך. "את כל הסיפור של ההתנתקת מעזה, למשל ראיתי בטלויזיה וזה לא עשה לי כלום, אבל ההצגה 'שבת של שלום' מאת אהוד עזריאל מאיר, שמספרת על זוג צעיר שגורש מגוש קטיף, ריגשה אותי וגרמה לי להזדהות יותר מאלף כתבות והפגנות.

"תגיד טנא", אני מקשה עליו. "איך אתם מרשים בכלל שמחזאי חובש כיפה ייכנס פה לצוותא?"

אבל טנא לא עונה לי הוא עסוק. המקום רוחש פעילות יצירתית. תפאורנים ותאורנים רצים מצד לצד. שחקנים צעירים לצד יוצרים ותיקים כמו יהושוע סובול וגלעד עברון.

ומי שמנצח על ההמולה היהודית הזו הוא שלום שמואלוב המנהל האומנותי: "פסטיבל תיאטרון קצר (כל הצגה עד 30 דקות) חוגג 10 שנים לקיומו ,בחרנו את הנושא עשרת הדיברות בשל המשמעות הסימלית אבל גם בהחלט משום שהחברה הישראלית במשבר. יש תחושה של אובדן ערכים. אלימות . שחיתות. שנאת חינם. ועשרת הדיברות הם מין אנך, קו ישר, שכולנו יכולים להתיישר על פיו מחדש.

אבל

אל תטעו. לא מדובר בהצגות מטעם. אמנות התיאטרון מטבעה שואלת שאלות ומותחת גבולות. אפשר לומר אפיקורסית, כך שהמחזות לאו דווקא יקלעו לטעמו של המורה לתנ"ך הקונבנציונאלי. אני עובר על מאות מחזות מקוריים בשנה, ובשנים האחרונות, הרבה מהם יוצאים מאיזו אגדה תלמודית או מדרש, מה שלא היה בעבר."

שמואלוב גם הוא ממהר לעבודתו וזונח אותי. הפסטיבל נפתח היום וכולם טרודים. בצד ליד כוס קפה מקרטון אני רואה אותי, המחזה הקצר "קין והבל" שכתבתי בהשראת הדיבר "לא תרצח משתתף בפסטיבל.

"טוב, מה אתה משחק אותה קול, עוד שניה ההצגה שלנו מתחילה. אני יודע שאתה בלחץ"
אני לא מגיב. שקוע. אני מנסה שיטה אחרת להגיע אלי.
קופטש, זו לא פעם ראשונה שאתה כותב תיאטרון, נכון?" אני שואל אותי.
"אתה יודע שלא. עניתי לי, "כתבתי והופעתי בתור דוד המלך בהצגה "המשתה", כתבתי ושיחקתי ב'בשורה על פי יוסף', על אביו הנגר (היהודי) של ישו, הייתי עקב אבינו בהצגה "האוהל האדום"

סיר גדול ומהביל

למה אתה מתעסק עם החומרים האלה: לא נמאס לך מהתנ"ך?"
"לא. לא נמאס לי". אומר קופטש, ונראה לי עייף משהו. "אני אוהב את התנ"ך. בשבילי ארון הספרים היהודי הוא סיר גדול של חוכמה ממנו אני טועם כל פעם משהו חדש ואחר."

"וואלה".

"ואם יפנו אלינו כדי ליצור משהו שהוא לא תנ"כי, נלך על זה? "
"המממ. תלוי מה". עניתי לי, "אנחנו לא פוסלים כלום."

קצת מתנשא, הקופטש הזה, אם תשאלו אותי. עושה טובה שהוא עונה לי.

"על מה ההצגה שלך, קין והבל?". אני שואל אותי.
"אתה לא יכול לקרוא את התוכנייה? אתה לא רואה שאני עסוק."
"לא. אני לא רואה שאתה עסוק. אני רואה שאנחנו בוהים בכוס הקפה הזו ולא עושים כלום."
"אני עסוק בלהיות לחוץ." אני עונה. "תשמע מדובר בתיאטרון. בניגוד לקולנוע כל הצגה זה משהו אחר. מספיק שאחד השחקנים נכנס באנרגיה לא נכונה לבמה, או שהתאורן שוכח Q וכל הסצנה מתחרבשת. כשהכל קורה כמו שצריך זה ממש נס. "

"למרות שמבחינת שחקנים", אני מדובב אותי, "קיבלנו שני שחקנים מהטובים בארץ. קומיקאים בחסד עליון. תומר שרון ועמי סמולארצ'יק וגם במאי ומעצב בעל כישרון גדול, הלא הוא שמואל שוחט. אז מה יש להיות לחוצים? "
"עוף, עוף מפה", אני נוזף בי.
"עם מי אנחנו יותר מזדהים, עם קין או עם הבל?"

קופטש מתרומם מהשולחן מרים את הכיסא, ומנסה לשבור לי את הראש. ממש לרצוח. אבל הפעמון מצלצל, ההצגה מתחילה.