"משפחה חדשה" תוצרת מזוז
החלטתו של מזוז לאפשר אימוץ ע"י בני זוג מאותו מין מתקנת עיוות ועושה צדק עם ההורים והילדים, שיזכו מעתה לזוג הורים שידאגו לרווחתם. עבודה בעיניים
שי ודורון (השמות בדויים), זוג הומוסקסואלים מאזור המרכז חיים כבר שנים ביחד ומקיימים משק בית משותף. כשהחליטו שהם רוצים ילד, הם בחרו באפשרות לאמץ.
בגלל שעד החלטת היועץ המשפטי לממשלה אתמול הומוסקסואלים לא עמדו בקריטריונים לאימוץ בישראל, רק דורון פנה לשירות למען הילד במשרד הרווחה, והציג את עצמו כהורה יחיד. משרד הרווחה הפנה אותו לעמותה שעוסקת באימוץ בין-ארצי, והוא אימץ את יואב באחת ממדינות מזרח אירופה.
לא ברור כמה זוגות חד-מיניים מגדלים כיום ילדים בישראל, אבל אין ספק שמדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת. לרשויות המדינה אין דרך למנוע מזוגות כאלה לגדל ילדים, ואין שום סיבה שינסו למנוע. המצב עד היום, בו ילדים להורים הומוסקסואליים לא אומצו על ידי שני ההורים, הוא מצב שפגע קודם כל בילדים.
בשירות למען הילד, שאחראי על נושא אימוץ במשרד הרווחה לא אוהבים את ההחלטה של מזוז. בשירות אומרים שהילדים יספגו השפלות מצד חבריהם בגן ובבית הספר, ולכן אימוץ על ידי זוג הורים מאותו מין איננו "לטובת הילד".
האמירה הזו לא נשמעת כמו חוות דעת מקצועית של אנשי טיפול, אלא כאמירה שנובעת מתפיסת עולם וערכים, שרואים את המשפחה ה"נורמלית" כמשפחה שמורכבת
הרי ממילא יש כיום ילדים שגדלים עם הורים הומוסקסואליים. זוהי המציאות, בין אם אנשי משרד הרווחה אוהבים את זה או לא. ואם הילדים האלה סובלים מהקנטות מצד חבריהם, זה ממש לא משנה, כי הילדים האלה שם, הם קיימים, ומשרד הרווחה לא יכול למנוע את המציאות הזו בעזרת חקיקה.
במקרה של יואב, למשל, דורון הוא האב המאמץ, כי הוא זה שפנה לרשויות הרווחה, ושי הוא רק אפוטרופוס. בני הזוג עשו אמנם הסכם הורות שמחלק את האחריות ביניהם גם במקרה של פרידה, אבל במקרה שלא קיים הסכם כזה, הזכויות והחובות של שי כאפוטרופוס מצומצמות הרבה יותר.
בניגוד למעמד של הורה מאמץ, מעמד של אפוטרופוס ניתן לבטל. ההורה המאמץ יכול לנשל את האפוטרופוס מזכויותיו לראות את הילד במקרה של פרידה, והאפוטרופוס יכול להתנער מחובותיו לטיפול בילד, למשל מתשלום מזונות.
זה התחום הבעייתי שאליו המדינה צריכה להיכנס, ולא לשאלה אם להומוסקסואלים מותר לגדל ילדים. ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה עושה את הדבר הנכון, כי היא מאפשרת לילד כזה לגדול עם שני הורים שיהיו אחראים לגידולו, מה שלא יהיה. במצב בו שני ההורים הם הורים מאמצים, לשניהם יש כל הזכויות החוקיות, אבל גם כל החובות.
חברי הכנסת הדתיים מכנים את ההחלטה של מזוז בכל מיני כינויים נוראיים, כמו "החלטה מבחילה". בש"ס כבר אומרים שייאבקו כדי לבטלה, בטענה כי מדובר בהפרה של ההסכם הקואליציוני שקובע כי כל הפרה של הסטטוס קוו תיעשה בהסכמה.
הח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) הגדיל לעשות כשאמר כי מדובר בהחלטה שפוגעת בטובת הילד. הוא הזכיר שכיהן כשר הרווחה ולכן לדעתו הוא בר-סמכא בנושאים כגון טובת ילדים.
אולי חשוב שאורלב ידע שאין מחקרים שמוכיחים כי ילדים שזוגות חד-מיניים מגדלים מתפתחים בצורה לא טובה. למעשה, המחקרים מראים שאין שום הבדל בין ילדים שגדלים במשפחות חד-מיניות למשפחות שבהן יש אבא ואמא.
חברי הכנסת הדתיים, בין אם מש"ס ובין אם מהמפד"ל, מכריזים על עצמם כעל חברי כנסת חברתיים, אז עדיף שימצאו להם נושאים חשובים יותר להיאבק עליהם. יש עוני, יש ילדים בסיכון, באמת, יש הרבה מה לעשות.
סביר להניח שאילו מזוז היה טוען שאפשר להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא, ולמנוע בחוק מהומוסקסואלים לאמץ ילדים, בג"ץ היה מגלגל אותו מכל המדרגות, בשלב זה או אחר. ואם לא בג"ץ, אז ועדה בראשות שופט בדימוס שבוחנת כרגע את כל נושא האימוץ הייתה ממליצה לשנות את החוק הקיים. ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה היא החלטה חשובה, היא החלטה בכיוון הנכון, ובעיקר -היא עושה צדק גם עם ההורים וגם עם הילדים.
מדי שבוע תספר כתבת העבודה והרווחה של nrg ו-מעריבמרב דוד על עוולות חברתיות, על המלאכים שמסייעים לחלשים, ותציג את הסיפורים המשפיעים על חיי כולנו.