הטבות מס על טיפול בילדים? לעשירות בלבד
פסיקת ביהמ"ש כי יש להכיר בהוצאות הטיפול בילדים כפטורות ממס לנשים עובדות התקבלה בתשואות, אך עובדות שכר המינימום לא ייהנו מכך. עבודה בעיניים
אין ספק שזוגות צעירים ממעמד הביניים בישראל מתקשים לגמור את החודש, אף על-פי ששניהם עובדים. נכון לא פחות לומר שההוצאות על מעון, מטפלת וצהרון מעיקות על חשבון ההוצאות המשפחתי. אולם החלטת בית המשפט לא פותרת את הבעיה עבור המשפחות הללו. מי שייהנו ממנה הן בעיקר נשים שמרוויחות כבר בתחילת דרכן המקצועית שכר גבוה בהרבה מעל הממוצע.
יש להבין שאופי ההטבה במס הוא כזה שככל ששכרה של האישה גבוה יותר, כן גבוהה ההטבה שתקבל, וזאת בשעה שנשים שמשתכרות פחות מ-5,000 שקלים לא ייהנו ממנה כלל. כבר היום כ-30% מהנשים העובדות בישראל אינן נהנות מנקודות הזיכוי במס הכנסה שמגיעות להן בגלל ששכרן נמוך מדי, ואין הן מגיעות לסף המס. לכן החלטת בית המשפט לא נושאת בחובה הקלה משמעותית לנשים ממעמד הביניים החנוק, אלה רק הטבות מס לבעלות השכר הגבוה.
למרות זאת מיהרה רשות המסים להודיע כי בכוונתה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, ובתגובה התגונן משרד האוצר ואמר כי כבר היום הוא מסייע לנשים עובדות בדרכים שונות כמו נקודות זיכוי, קצבאות ילדים ובעיקר סבסוד של מעונות יום. אמירת האוצר נכונה רק באופן חלקי: אין ספק שסבסוד מעונות היום הוא צעד צודק בהרבה מהטבת המס שתינתן, אולי, בעקבות החלטת בית המשפט מאתמול. ואולם, כיום הסבסוד ניתן לאוכלוסייה קטנה מדי ומתבטא בסכומים נמוכים מדי.
מדוע סבסוד מעונות יום משקף מדיניות צודקת יותר? משום שהוא מאפשר לנשים שמקבלות שכר נמוך לצאת לעבודה. מדובר בסבסוד שהולך וגדל ככל שהכנסת המשפחה קטנה יותר - בדיוק הפוך מהזיכוי במס הכנסה על הוצאות הטיפול בילדים.
אין ספק שהוצאות הטיפול בילדים הן מחסום לנשים שרוצות לצאת לעבודה: סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים זאת באופן ברור וחד. אולם החסם הזה משמעותי פי כמה עבור נשים שעובדות תמורת שכר מינימום. במקרה שלהן, כל המשכורת משולמת למעון או למטפלת ואז באמת
קחו לדוגמה את עורכת הדין ורד פרי, היא התובעת שהגישה את התביעה וניצחה אתמול בבית המשפט. פרי לא הפסיקה לעבוד לצורך הטיפול בילדיה הקטנים, וזאת, לדבריה, משום שהקריירה שלה הייתה נפגעת אילו עשתה כן. היא הצליחה לעמוד בתשלום על המטפלת והמעון, ואולי גם עשתה את החשבון שאם תמשיך לעבוד במקום לטפל בילדיה, הדבר יסייע לה להגיע להכנסה עתידית גבוהה יותר מזו שהייתה יכולה להיות לה אילו הייתה עוצרת את הקריירה למשך כמה שנים.
לגבי נשים שמשתייכות למקבלות השכר הנמוך בשוק העבודה, השיקולים של קריירה, מימוש עצמי והכנסה עתידית הם רלוונטיים פחות. עבורן המשמעות של יציאה לעבודה היא משכורת מינימום נוספת למשק בית שתסייע, אולי, לחלץ את המשפחה מסביבת קו העוני. במדינה שבה שיעורי העוני הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי, אם רוצים לסייע לנשים לצאת לעבודה, הצעד הנכון יהיה סבסוד מעונות היום.
על פי נתוני בנק ישראל, שיעורי הסבסוד בישראל עומדים כיום על 45%, וזאת בשעה שבמדינות המערב עומד השיעור הממוצע של הסבסוד על 67%. הגדלת שיעורי הסבסוד ולצדה הגדלת מספר הנשים שזכאיות לו תעניק סיוע ממשי לנשים בשכר נמוך, ואולי גם לנשים ממעמד הביניים הנמוך.
בינתיים, בתקציב המדינה לשנת 2008 התחייבה המדינה לסבסד מעונות יום בסכום נוסף של 67 מיליון שקל, אולם התקציב הזה נדחה, כמובן, לשנה הבאה, במסגרת חוק ההסדרים.
משרד האוצר האשים בדחייה את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שאחראי על הפיקוח על מעונות היום. התמ"ת האשים את משרד המשפטים, ובשורה התחתונה, התוכנית להרחבת מעונות היום איננה ממומשת השנה. התוצאה החיובית שעשויה בכל זאת להניב הפסיקה של בית המשפט מאתמול היא הגברת הלחץ על הממשלה להוכיח שהיא אכן מנסה לסייע לנשים להשתלב במעגל העבודה.
מדי שבוע תספר כתבת העבודה והרווחה של nrg ו-מעריב מרב דוד על עוולות חברתיות, על המלאכים שמסייעים לחלשים, ותציג את הסיפורים המשפיעים על חיי כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
