ניצול עובדים במשטרה הוא עניין של הגדרה
במשטרה לא רוצים לציית לחוק החדש שיעניק קביעות לעובדיה שמועסקים ע"י "חברות כוח אדם" . הפתרון: הם יועסקו על ידי "חברות שירותים". עבודה בעיניים
650 עובדי חברות כוח האדם במשטרה קיוו שבסתיו הקרוב יהפכו סוף-סוף לעובדי משטרת ישראל. כיום, על אף ששכרם משולם על-ידי חברות כוח האדם, הם עובדים בצמוד לשוטרים, יושבים איתם בישיבות וסועדים לצדם ארוחת צהריים, מחויבים כמותם להוציא רישיון נהיגה לרכב משטרתי ומעבירים כרטיס באותו המקום. מרביתם מועסקים במשטרה דרך אותן חברות למעלה מחמש שנים, וחלקם אף עובדים "זמניים-קבועים" כבר עשר ואפילו 12 שנים במשטרה.
על-פי חוק חברות כוח האדם, יהיה על המשטרה לקלוט את העובדים הללו בספטמבר, ופירוש הדבר עבורם יהיה שהם יהפכו לעובדי מדינה, ובכך יזכו לשיפור בתנאי השכר שלהם ולקביעות וביטחון תעסוקתי רב בצדה. אלא שבמשטרה מתכוונים לפעול אחרת.
כדי להימנע מיישום החוק, עומדות בפני המשטרה שתי אפשרויות: או שעובדי חברות כוח האדם יפוטרו ויוחלפו בעובדים אחרים, או שהמשטרה תחליף את חברות כוח האדם בחברות שאינן נקראות "חברת כוח אדם" אלא "קבלן שירותים" – מאחר שעל אלה לא חל חוק חברות כוח אדם. ההבדל המשפטי הוא בעיקר הבדל סמנטי: חברות הקבלן יספקו למשטרה, כביכול, "שירות" ולא עובדים. אמנם דבר לא ישתנה בשגרת העבודה של 650 העובדים, אך בעזרת תעלול מהסוג הזה תוכל המשטרה להימנע מלקלוט אותם.
המקרה של עובדי חברות כוח האדם במשטרה הוא דוגמה אחת מני רבות למדיניות הדו-פרצופית שמקיימים ממשלת ישראל בכלל ומשרד האוצר בפרט, כלפי עובדים בשכר נמוך שמועסקים במגזר הציבורי בהעסקה לא-ישירה.
בכנס שהתקיים אתמול בכנסת בנושא סיפר החשב הכללי של משרד האוצר, שוקי אורן, כי בדיקה שערך משרדו מגלה את הנתון המדהים הבא: אף קבלן שירותים שמספק לממשלה שירותי אבטחה וניקיון לא שילם לעובדיו זכויות סוציאליות כחוק בשנה החולפת. אורן טען שהממשלה לא נהגה עד היום בתקיפות מספקת כלפי הקבלנים.
מצב עניינים עגום זה נוצר לא רק משום שקבלני
החשב הכללי באוצר, אורן, טען כי דרכה של הממשלה להיאבק בהפרת זכויות עובדים תהיה בעזרת החקיקה החדשה שהיא מביאה לכנסת. בחקיקה החדשה המדוברת הטילה הממשלה, למשל, את האחריות לשכר העובד על מזמין השירות, במידה שקבלן השירותים אינו משלם לעובד את שכרו כחוק.
אותו "מזמין שירותים" יכול הממשלה, שזקוקה לשירותי האבטחה והניקיון שמספקות חברות כוח האדם. אולם בעקבות הסעיף שמטיל על המזמין אחריות מופיעים סעיפים רבים שמייצרים פרצות אשר פוטרות את המזמין מאותה אחריות ממש. וכך מתברר כי נמוכים הסיכויים שהחוק הזה - אם יעבור בכנסת – גם ייאכף.
ואם בכך לא די, הרי ששורת חוקים שהוגשו על-ידי חברי כנסת ונדחו על הסף, ניסו לטפל באופן תקיף בדיוק בבעיה של העסקה לא-ישירה על-ידי קבלני כוח אדם וקבלני שירותים ובהפרת חוקי עבודה. הצעות חוק אחרות שעסקו בנושא נגנזו או הוקפאו בוועדות הכנסת בעקבות התנגדות משרד האוצר.
כמה דוגמאות: חוק עסקאות עם גופים ציבוריים נועד לחייב את הממשלה, בבואה לבחור חברת קבלן שירותים, לבדוק לא רק האם ישנן הרשעות נגדה בבית הדין על הפרת חוקי עבודה, אלא גם האם הוגשו נגדה קנסות או תביעות אזרחיות על-ידי עובדים שנוצלו.
מה עלה בגורל החוק? הממשלה דחתה אותו לפני מספר חודשים בגלל התנגדותו של משרד האוצר.
יוזמה יפה אחרת היא תיקון לחוק חברות כוח אדם, שלפיו גם חברות שירותים יהיו מחויבות להפקיד ערבות כספית קבועה שתבטיח את תשלום השכר לעובדים. הצעת התיקון מעוכבת בינתיים משום שאגף החשב הכללי טוען כי הפקדת הערבות תייקר את העלות של רכישת שירותים לממשלה.
לאמיתו של דבר, בכך שהחשב הכללי אורן התרכז אתמול דווקא בעובדי הניקיון והאבטחה, הוא עשה לעצמו הנחה גדולה. אורן אמר בכנס כי "מדיניות ההפרטה הביאה עמה הרבה יתרונות של התייעלות, חיסכון ושירות טוב יותר, אבל אסור שבדרך ייפגעו זכויות העובדים".
ואולם, הסיפור של הפרטת שירותי האבטחה והניקיון הוא מוכר ואפילו די שחוק. למעשה, המגזר הציבורי הפריט זה מכבר חלק גדול מהשירותים שהוא מספק : מזכירות, טלפניות, עובדים סוציאליים ועובדים בתחום החינוך והבריאות מועסקים היום באמצעות סוגים שונים ומשונים של חברות קבלן.
תופעת ההעסקה הלא-ישירה, שפוגעת בעליל בעובד ובעובדת, רחבה הרבה יותר מהדרך שבה נוהגים בממשלה להציג אותה. לעומת זאת, הטיפול בבעיות שנוצרו בעקבותיה מצומצם הרבה יותר.
מדי שבוע תספר כתבת העבודה והרווחה של nrg ו-מעריבמרב דוד על עוולות חברתיות, על המלאכים שמסייעים לחלשים, ותציג את הסיפורים המשפיעים על חיי כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
