אדלר נגד פינקלשטיין
הם משווקים תדמיות ולא רעיונות. שניהם ניהלו קמפיינים לראשי ממשלה כושלים, שהבטיחו גדולות והשיגו קטנות. הפריימריז בקדימה
שניהם אוחזים באותה גישה של מסע בחירות אישי וחף מכל דיון רעיוני. מאחורי הראיונות והדיבורים אין דיון אמיתי בסדר עדיפויות בחברה הישראלית, בכלכלה חופשית או במדינת רווחה, בתהליך השלום עם הפלשתינים או בקיפאון מדיני. הבחירות איבדו את טעמן המקורי כמשאל עם בסוגיות יסודיות.
על מה ולפי מה מוזמנים הבוחרים להכריע? לפי יכולת המועמד בזירה התקשורתית להצטלם, להתנסח ולהקרין חביבות. הרי זה בדיוק מה שמסוגלים הקמפיינרים לשווק-תדמיות ולא רעיונות. ובכל זאת, יש ויש הבדל בין פינקלשטיין לבין אדלר אחד הוא מקור אמריקני ואילו השני הוא חיקוי מקומי, הראשון הוא יועץ פוליטי בעל תפיסות גלובליות, בעוד שהשני הוא פרסומאי מקומי שעוסק גם בייעוץ פוליטי. כל אחד מייצג אסכולה אחרת של קמפיינר, של ניהול מערכת בחירות.
כוכבו של פינקלשטיין דרך בשמי הפוליטיקה הישראלית בזכות בנימין נתניהו, שהסתייע בו ב- 1996. כרגיל , ניצחונו של נתניהו על שמעון פרס יוחס ליועץ האמריקני, אך לא כישלונו של נתניהו שלוש שנים לאחר מכן מול אהוד ברק. גם הישגיו המרשימים של אביגדור ליברמן ב-2006 נזקפו לזכות פינקלשטיין.
אז מי עדיף?
הוא ידוע, בין היתר, בזכות הקמפיין השלילי של ניגוח היריב, שמופז לא התקשה לאמצו בהתקפותיו השכיחות על לבני. אך יותר מכל, מייצג פינקלשטיין אסכולה מקצועית ולא מעט צינית, שבזכותה היה מסוגל לייעץ גם לאויביו האישיים, מועמדים רפובליקנים בארצות - הברית שגייסו תמיכה ציבורית בעזרת שנאה להומוסקסואלים. די בשלל טקטיקות כדי לחפות על היכרות מינימלית של התרבות הפוליטית והשפה המקומית.
אדלר, להבדיל מפינקלשטיין, מעורה בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת הישראלית.
בשעתו הוא היה בין ההוגים הראשיים של קדימה, כאמצעי להמשך השלטון של שרון. התנכרותו המתמשכת של אולמרט לאדלר, אולי אחד המשגים החמורים שלו, אשר תועדה גם בסרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין", לא ריפתה את ידיו.
מי עדיף - המקור או החיקוי? אין הבדל משמעותי. שניהם מרדדים את הדיון הציבורי ומפשטים מחלוקות רעיוניות למהלומות מילוליות. שניהם ניהלו מערכות בחירות לראשי ממשלה כושלים, שהבטיחו גדולות והשיגו קטנות, לרבות תיקי חקירה במשטרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
