זהו זמן הפסטיבובליל

מצבה של הליכוד הוא מראה לתופעה רחבה ומדאיגה: מסך הבערות היורד על מדינת ישראל, ראו ערך מכורי הצפייה בבובליל ובחבריו

חגי אפרתי | 11/12/2008 17:17

פרופיל בנימין נתניהו

הפארסה של הפריימריז בליכוד ביטלה כל צורך בהנמקה נוספת מדוע דומה מפלגת הליכוד לחירייה. הליכוד התעלה על עצמו והצליח, אכן נפלאות דרכיו, לבחור רשימה גרועה פי כמה מהמצופה ממנו, וכאמור, מצופה מעט מאד. מעיון קצר ברשימה עולה בבירור שהליכוד הפך למפלגת ימין קיצונית, בחלקה סהרורית. כל סיכוי לאיזושהי שפיות מדינית, או למצער שפיות כלשהי, ירד לטמיון. זהו הרע במרעו, וגם זו בלשון המעטה. אמרתי חירייה? יותר רמת חובב.

אבל לא מעניין לדבר על הליכוד אלא על תופעה רחבה, וגם מדאיגה הרבה יותר, שהבחירות לליכוד, והליכוד גופא, משקפים באור בוהק. מדובר במסך הבערות היורד על מדינת ישראל. הטמטום והסכלות הם היום הבון-טון הרשמי של המדינה. אמור מעתה, במקום התקווה ינוגן - כפי שהציעו כבר כותבי "שבוע סוף" - שירו המונומנטלי של ליאור פרחי: "תיזהר ממנה".

חוט של חסר משוך בין מגמת ההקצנה הפוליטית בישראל לבין עוצמתו של הטמטום הנושב מהעם היושב בציון ואליו, ישירות ממסך הטלוויזיה שלו. שכן חזקה שהציבור מטומטם (וישלם בריבית דריבית) אם הערוץ - המשדר את קורותיהם של חדלי האישים, העילגים והלא מעניינים במיוחד, המשחיתים את זמנם בבית "האח הגדול" (הם מודעים לאירוניה, או לחילופין יודעים מה זה "אירוניה"?) בריבים שהיו מביישים בני שלוש, ולא מהזן המפותח במיוחד - הוא אחד הערוצים הנצפים ביותר

בישראל. אין לשלול על פניו קשר ישיר בין
הדברים.

היכן הייתם שמים את הז'יטונים שלכם בהימור על המפלגה בה תומך האגף הבובלילי בספארי בו הוא חי, ואף מחוצה לו, אצל תומכיו? בואו נאמר שהתוצאות היו מאפשרות לביבי להקים ממשלה ללא שותפות נוספות, סטייל מפא"י של שנות ה-50. תאמרו מה בכך? התשובה היא שפני המפלגה כפני בוחריה. גם אם לכאורה ניסה ביבי לבצע "חיטוי" מפלגתי, שלא נפקדה ממנו נימה בלתי מבוטלת של גזענות, ולהעמיד בראשו מועמדים "נקיים", משמע אשכנזים, הרי שהחלק הארי של בוחריו, אלו שמהווים את עתודות מרכז הליכוד, הם כנראה תומכי בובליל נלהבים וגם חולקים עימו כמה תכונות, כגון עילגות, אלימות, שוביניזם ושנאת זרים מתובלת בגזענות "הפוכה".

לכן לא יעזור לביבי כל מצג השווא שהוא מנסה להציג. שהרי מאחורי גבם של מעריץ הצוררים פייגלין וחבר מרעיו מתחבא כלום הקטן בהרבה מסך חלקיו. זהו ה-"אנטי-גשטאלט" הימני המשלב היעדר תבונה מדינית עם פיגור תרבותי. אכן, שעתה היפה של הדמוקרטיה הישראלית.

וכיוון שאלו ימי פומפיי האחרונים, בטרם ידידתנו המעצמה לשעבר נוטשת אותנו לאנחות, זהו זמן הלחם והשעשועים, הבורות והשווא. יריד ההבלים העומד להיפתח בגני התערוכה עלול להיות מסיבת הפרידה מהחלום הציוני. ואם מסיבה, אז שיהיה כבר פסטיבובליל. אכלו ושתו כי מחר...מחר כבר לא יהיה כלום.