לקהילה ההומו-לסבית מותר להסית נגד חרדים

אם איש ימין היה אומר את הדברים שאמרו בקהילה הוא היה נחקר באזהרה. אבל הקהילה ההומו-לסבית היא קבוצה ברוטלית וסותמת פיות

אראל סג''ל וקלמן ליבסקינד | 3/8/2009 5:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ראשית לעובדות. נכון לשעה זו, כל שאנו יודעים זה שבמוצ"ש פתח בן עוולה בירי אוטומטי במועדון הומו-לסבי, רצח שניים ופצע עשרות. מלבד הראיות הנסיבתיות, המניע אינו ידוע וצו איסור פרסום הוטל על החקירה שנמצאת בראשיתה.

העובדות הללו, עוד בטרם יבש הדם, לא הפריעו לראשי הקהילה ההומו-לסבית לצאת במסע האשמות הגובל בהסתה פרועה. "דם הנרצחים נמצא על ידיהם של אנשי ש"ס", נשמעו הקולות בבירור, והריקוד על הדם נמשך בהשתתפות פעילה של תקשורת חסרת אתיקה, שהקהילה קרובה ללבה הרבה יותר מזו החרדית.

אתם יודעים מה, כשהדם רותח ומבעבע בזעם אפשר להבין אנשים מהשורה שממהרים לצאת בהכללה גורפת. אבל אין לקבל את ההתנהלות הבזויה של נבחרי הציבור, כאותה חברת כנסת מקדימה, שמיהרה להצמיד את הרצח לעמיתיה בכנסת, בלי לעצור רגע למחשבה צלולה וקרה.

אם איש ימין היה אומר את הדברים על שמעון פרס אחרי רצח של מתנחל, הוא כבר היה מבלה כמה שעות בחקירה באזהרה. למחרת, מעל תמונתו, הייתה מתנוססת הכותרת "ההסתה חוזרת". אבל אנחנו מכירים זאת היטב. במדינת ישראל נוער הגבעות מושווה שוב ושוב לחמאס, החרדים בבית שמש לטליבאן, וזו לא הסתה.
אנשי הקהילה הם האחרונים שיכולים להטיף לחופש ביטוי ולסובלנות

כשפרופסור זאב שטרנהל ממליץ לטרוריסטים לרצוח מתנחלים הוא מקבל את פרס ישראל. כשחרדים מתנגדים למצעד הגאווה ברחובות ירושלים הם מסיתים. דוברי הקהילה ההומו-לסבית ניצלו את הרצח כדי לצאת באופן מכליל ובוטה נגד כל מי שהעז להשמיע אי פעם מילת ביקורת נגדם. וזאת התנהלות מקוממת וצבועה.

רצח הוא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים, וכך צריך להתייחס אליו, בין שהנרצח הוא מתנחל, בין שהוא הומו ובין שמדובר בילדה קטנה שנרצחה משום שאמה החלה בתהליך של חזרה בתשובה. אין הבדל בין דם לדם. אבל אנשי הקהילה הם האחרונים שיכולים להטיף לחופש ביטוי ולסובלנות, וזאת משום שהם משתייכים לאחת הקבוצות החזקות,

הברוטליות וסותמות הפיות שקיימות בינינו.

פוליטיקאי, אמן או איש אקדמיה שיעז למתוח ביקורת על הקהילה, מסתכן בפרנסתו ובשמו הטוב. מאיר אריאל, זוכרים? ואת מנחם בן? מדינת ישראל היא אחת המדינות הליברליות בעולם בכל הקשור לזכויות ההומואים והלסביות.

לדידנו, לאיש אין זכות להיכנס לחדר המיטות של אדם אחר. עם זאת, דיון חופשי בשאלה איך צריכה להיראות הפרהסיה של מדינת ישראל היא דיון לגיטימי ומהותי על זהותה של המדינה, וחשוב לקיים אותו, תוך שמירה על גבולות גזרה נאותים. אשמת ההסתה המודבקת כרפש כלפי כל מי שמעלה את הנושא לדיון היא הסתה לא פחות מסוכנת מהסתה פרועה נגד הקהילה עצמה.

בלוגים של אריאל סגל
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אראל סג''ל

צילום: .

בעל טור קבוע בסופשבוע של מעריב

לכל הטורים של אראל סג''ל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים