אצלם זה מחאה, אצלנו התפרעות

איפה עובר הגבול בין "חופש הביטוי" ל"הסתה" ? בדיוק בגבול בין השמאל לימין

חיים נבון | 10/8/2009 4:59

ההסתה עשתה את שלה. המתנקש השתמש בנשק חם כנגד מנהיג פוליטי ישראלי. האם היה זה הניסיון הראשון בישראל לבצע התנקשות פוליטית? עד היום אופף את האירוע ערפל של מסתורין, ושורה של שאלות נשארו פתוחות. אך דבר אחד כבר ברור: עמוס קינן היה זה שהתנקש בחייו של שר התחבורה הדתי, דוד צבי פנקס, בשנת 1952.

שתי פצצות הושלכו לפתח ביתו של פנקס, כתגובה על "הכפייה הדתית". עמוס קינן ואחד מחבריו נראו מסתלקים מהמקום. הם עמדו לדין וזוכו מחמת הספק. חודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות נפטר פנקס מהתקף לב. יש הטוענים שלבו נשבר בעקבות ההתנקשות בחייו, ולנוכח האדישות הציבורית כלפיה.

לימים הודה איש השמאל עמוס קינן בפני מקורביו כי הוא עמד מאחורי ניסיון ההתנקשות. בשבוע שעבר נפטר קינן. הוא לא תואר בעיתונים כפושע שחמק מעונש, אלא כגיבור תרבות. אחדים הזכירו את הפרשה, והדגישו את המחיר שקינן שילם בעקבותיה: הוא פוטר מעיתון "הארץ" והתקשה למצוא עבודה.

איך אפשר להסביר את ההתעלמות מעברו הקטלני של קינן? פשוט מאוד: הסיפור הזה אינו מתיישב עם האקסיומות של התקשורת הישראלית. הרי אלימות פוליטית יש רק בימין. אז מה עשה עמוס קינן? זה לא אלימות פוליטית; רק איזה סיפור פיקנטי על פצצה מימי המנדט.

פעילי השמאל משתוללים

המידע שמגיע למוח ממוין מיד לארגזים: אם חרדית מרעיבה את בנה - סיפור חזק ואופייני. אב חילוני שמאלני רוצח את ילדתו-מה האמונות שלו קשורות לעניין? סתם פסיכופט. רצח במועדון הומואים-הדתיים אשמים. ומה אם נגלה שהרוצח בכלל לא דוס? נפרסם תיקון בעמוד 19. אגב , גם מי שאיים בטלפון על מארגני העצרת בכיכר רבין כנראה אינו דתי, אם השתמש בטלפון בשבת.

במוח הקולקטיבי יושב עוד ארגז מנטלי מלא וגדוש, ועליו הכותרת: "אלימות המתנחלים". כל אישה במטפחת שאומרת לערבי "אוויל" משמשת הוכחה לתיאוריה הזו, ולכן זוכה לכותרת בעמוד הראשון. לא משנה שדווקא פעילי השמאל הקיצוני משתוללים כל שבוע לצד הפלסטינים בהפגנות אלימות בבילעין ובניעלין.

באחת ההתפרעויות הללו איבד רב"ט מיכאל שוורצמן את עינו. אבל לא, אין אלימות בשמאל.

המתנחלים מאיימים על שלטון החוק. כולם יודעים זאת. לכן בג"ץ דורש לפנות מיד את הפחון של איציק מגבעת מוריה ג'. הרי אנחנו מדינת חוק. בינתיים הבדואים בונים רבבות בתים לא חוקיים בנגב על אדמות מדינה. אבל זה לא איום על שלטון החוק, אלא עניין ביורוקרטי שקשור באישורי בנייה.

איפה עובר הגבול הדק בין "חופש הביטוי" ל"הסתה" ? בדיוק בגבול בין השמאל לימין. לכן הפגנות השמאל הן "מחאה" והפגנות הימין הן "התפרעות". הרומאים אמרו: "מה שמותר ליופיטר אסור לפר". היופיטרים קוראים את הטור הזה, ולא מבינים איך הפר מעז להתלונן.