ביבי, רוץ עם אנרגיה חדשה

ביטול התכנית להקמת תחנה פחמית, עוד לפני ועידת האקלים בקופנהגן, ישדר רצינות כלפי התהליך העולמי. כך ניתן להחליף את הדיסקט במשק האנרגיה הישראלי

אבי דבוש | 2/11/2009 14:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
התקופה האחרונה הביאה קורת רוח פוליטית נדירה לראש הממשלה. ציון יום הולדתו ה- 60 ושורת סקרים מחמיאים, יחסית, שירטטו נקודת מפנה ביחס הציבורי והתקשורתי כלפיו. בין לבין התפנה לפגוש את נציגי חברת "מקינזי" והמשרד להגנת הסביבה, העסוקים במיפוי פליטות גזי חממה ומקורות האנרגיה העתידיים בישראל. התוצאה המיידית הייתה נאום חזוני, שנשא נתניהו בועידת הנשיא, ששם במוקד השגת עצמאות אנרגטית לישראל עד 2020.

מניסיון העבר, ייתכן שנאום חוצב הלהבות והאופטימיות של נתניהו יתברר רק כהפוגה קלה בדרך החתחתים הפוליטית. אולם, מנגד, לא בטוח שנאום ה"עצמאות האנרגטית" יישכח במהרה. קהילה מאורגנת של מומחי אנרגיה, חברות עסקיות ושוחרי סביבה יעקבו בקפדנות אחרי מעוף הבלון שהפריח ראש הממשלה, ויגלו האם מדובר בבלון ניסוי שסופו להתפוצץ או בכדור פורח שיוכל להרים את משק האנרגיה הישראלי לגבהים חדשים.

בישראל, חסרת היציבות השלטונית, וודאי מול האתגרים בתחום האנרגיה העומדים בפתחנו, גם לקיחת אחריות לצמצום פליטות בועידת האקלים הקרובה בקופנהגן, תהיה בבחינת ירייה לאופק רחוק, במונחים ישראלים. הקווים מתלכדים בנקודה קרובה בהרבה, סביב ההכרעה הסופית בדבר התכנית להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון והאפשרות לזנוח את התכנית המזהמת ולהשקיע בהתייעלות אנרגטית ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים.

מאתגר למקפצה

לפני שבועות מספר נראה היה שהדרישה לחשוב על התייעלות אנרגטית, שנפלה במקרה במשמרת של נתניהו, תספק לו בעיקר כאבי ראש. נתניהו נאלץ להידרש לסכסוך מתוקשר בין שר התשתיות בממשלתו, עוזי לנדאו ובין השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.

הראשון טען שהקמת תחנה פחמית הכרחית וניסה להביא לאשרור הקמתה בממשלה, עוד בטרם התקבלה החלטה סופית בוועדה לתשתיות לאומיות, המופקדת על הנושא. מנגד, טען ארדן, מגובה בגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, השלטון המקומי וארגוני הסביבה, כי הקמת התחנה תייצר מפגע בריאותי וכלכלי עצום בקנה מידה ישראלי, וכי יש לבחור בחלופות הזמינות

ולהצטרף לטרנד האירופאי-אמריקאי, לביטול הקמת תחנות פחמיות.

שבועות עברו מאז הסכסוך המתוקשר, וכעת נראה שהאתגר הופך להזדמנות והקושי למקפצה. ביטול התכנית להקמת תחנה פחמית, עוד לפני ועידת האקלים בקופנהגן, ישדר רצינות כלפי התהליך העולמי וייצר את הדלק, תרתי משמע, להחלפת דיסקט במשק האנרגיה הישראלי, לטובת האינטרס הציבורי הרחב. דווקא מכיוון לא צפוי – ביטול תחנת הכוח הפחמית המזהמת כאיתות לקבלת הכיוון העולמי אליו נעים המדינות המפותחות, יכולה להגיע לנתניהו העדנה בפוליטיקה הבינלאומית. כי האו"ם שמום לא אוהב מלחמות אבל הוא גם לא אוהב תחנות כוח פחמיות.

הכותב מרכז את מטה המאבק של ארגוני הסביבה כנגד התחנה הפחמית

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אבי דבוש

צילום:

פעיל חברתי וסביבתי. מרכז מטעם ארגון שתי"ל את הפורום לסלולאריות שפויה ומנהל את פרויקט "סביבה וקהילה"

לכל הטורים של אבי דבוש

עוד ב''אבי דבוש''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים