מחזור אחר: תחבושת רב פעמית לימים מיוחדים
יעל ללום התנדבה למשימה אמיצה במיוחד: תחבושת רב פעמית תשמש אותה לאורך ימי המחזור החודשי. מסיבת רווקות בים המלח הרסה חלק מהניסוי. אבל תחבושת הכותנה הסגולה עוד תקבל הזדמנות נוספת, בחודש הבא. מחשבה תחילה
התנדבתי, מבחירה חופשית, להשתמש במשך תקופת וסת אחת בתחבושות רב פעמיות. כן, כאלה שלא זורקים. אהה, כאלה שצריך לנקות. בדיוק, כמו פעם, שרואים את כל הדם. האם הייתי מרוצה והניסוי הפך לשגרה? הפתרונים בסוף.
בחרתי, בעזות מצח, להשתתף בניסוי בעיקר בגלל שנמאס לי לראות מדי חודש את יבול הזבל שאני מייצרת, והכל בגלל תהליך גופני טבעי. הטיעון של "למי יש זמן להתעסק עם לנקות את זה?" לא תקף לגביי. יש לי עיסוקים מרובים, אבל נראה לי שהרבע שעה היומית שצריך להשקיע בניקיון הוא דבר שיש לי בנמצא. אחד הקולגות אפילו שאל אותי, בהקשר הזה, אם אני גרה עם בן זוג, כי אם כן אז הוא בטח היה נפרד ממני בגלל ההתנסות החתרנית. ובכן, אני גרה עם שותפים, ועל פי חוק הם לא יכולים לסלק אותי מהדירה!! (צחוק מרושע).
קיבלתי ערכה של ארבע תחבושות – שלוש מהן לימי דימום בינוני, ואחת לדימום קל, המיועד לתחילת הווסת ולסופה. התחבושות עטופות בבד פלנל וממולאות בבד מגבת סופג – הכל 100% כותנה. על חוברת ההסבר נכתב כי שימוש בטמפונים ובתחבושות חד פעמיות גורם לנו אמנם להתנתק מחוויית הדימום שסבתותינו ודאי חלקו, אבל הוא גם גורם לנו לשכוח מהגוף שלנו.
בהקשר הזה אפשר להזכיר את הספר (המתקתק אך החביב) "האוהל האדום", המספר את החוויה הנשית בימי התנ"ך אז ישבו מדי חודש כל הנשים, דיממו יחדיו על מצע קש, ריכלו על הגברים והתעצמו.
ובכן, התיזמון היה מושלם – המחזור הגיע בדיוק כשלחברה שלי הייתה מסיבת רווקות. ים המלח. לילה. שבע בנות. טבח אחד וכמה שוטפי כלים. התחבושות החדשות שלי יספקו לי את החוויה הנשית שאני מייחלת לה מאז שסיימתי לקרוא את ספר הקיטש. "את רואה לאה?", אמרתי לאמי התנ"כית
לבי שמח עד שחברותיי הפעילו את הבועות בג'קוזי. זו בעיה שמולידתי לא נאלצה להתמודד איתה, ולכן אסור לה לשפוט אותי על ששלפתי את הטמפון שהחבאתי בתא צדדי בתיק. נכון, שברתי את הניסוי, אבלהבילוי לצד חברתי ביום רווקותה האחרון שווה את יושרי במדור אינטרנטי, לא?
בבוקר, ביום הווסת הקשה ביותר, הוספתי חטא על פשע ופתחתי שנית את התא הצדדי. גם בתחבושת החד פעמית עשיתי שימוש באותו חוף. "אני לא יודעת מה רמת הספיגה של התחבושת", תירצתי לעצמי. "אחמד בטח יכעס עליי אם אלכלך את כיסאות הבד דמויי סיני בארוחת הבוקר".
כשחזרתי לציביליזציה התל אביבית, העזתי לשוב ולהשתמש בתחבושות הצבעוניות ששכבו בתיק ככותנה שאין לה הופכין. והאמת? הן ספגו ממש טוב.
בסיום הניסוי עמדתי על היתרונות והחסרונות שלו. שמחתי לראות שעמודת היתרונות ארוכה יותר:
סביבה: החיסכון הוא אדיר. למרות שלא השתמשתי רק בתחבושות הרב-פעמיות, חסכתי להערכתי כעשר תחבושות חד-פעמיות וכחמישה טמפונים. נטען כי מלבד היות המוצרים החד-פעמיים זבל שתופס מקום ולא מתכלה, הם מכילים גם חומרים כימיים אשר מחלחלים לאדמה ומרעילים אותה. התחבושות הרב פעמיות מיוצרות במפעל בארץ ולא מיובאות, כך שחסכתי גם אנרגיית ייבוא. והן גם מיוצרות על ידי תופרות שלא מנוצלות כלכלית (בחברה שבה השתמשתי – "רוז פאד'").
בריאות: מחקרים מראים שהחומרים הכימיים המצויים בתחבושות ובטמפונים (בהם דיוקסין וכלור) הם רעלנים הנספגים בעור ועלולים לגרום למחלות. בנוסף, הן מונעות גירויים ופריחות – תופעה רווחת משימוש בתחבושות חד-פעמיות.
נוחות: אמנם החיסרון הגדול של התחבושות, אך ראוי לציון פטנט התיק-תק שמחבר בין שני צידי הבד, שלעומת הדבק של התחבושות שלעיתים קרובות נחלש וגורם לתחבושת לזוז – כאן התחבושת נשארת יציבה.
ריח: מדובר בשוס ענק - לא היה לי בכלל "ריח של מחזור'".לפתע גיליתי שהדם של הווסת הוא לא דבר מסריח. לטענת החברה המייצרת, הריח הידוע לשמצה נוצר ממגע הדם עם הכימיקלים של התחבושות החד פעמיות והטמפונים.
חיסכון כלכלי: חבילה של עשר תחבושות – הכמות המומלצת, עולה 315 שקל, שלוש תחבושות עולות מאה. זוהי השקעה שמחזירה את עצמה תוך מקסימום חצי שנה, והתחבושות מחזיקות מעמד בין ארבע לשבע שנים.
ובכל זאת, מצאתי גם כמה חסרונות:
נוחות: התרחיש שמפחיד כל אחת הוא 'מה עושים עם תחבושת מלוכלכת כשאני לא בבית?'. כעיקרון יש פטנט לקיפול מקסימאלי של התחבושת, ומין נרתיק שאפשר לשים בתיק עד שמגיעים. במקרה שלי, לעומת זאת, של יומיים מחוץ לבית, זה די מבאס.
ניקיון: אחרי השימוש בתחבושת צריך להשרות אותה במים כדי שייצא כל הדם, ואז לכבס אותה במכונת כביסה בנרתיק שמפריד אותה משאר הבגדים. כאמור זה לא כזה סיפור, אבל זה בכל זאת יותר מסובך מלזרוק לפח.
סביבה: אמנם חסכתי זבל וזיהום, אבל השתמשתי במים לניקיון.
מבלי להישמע טרחנית מדי, השימוש בתחבושות רב פעמיות מרגיש נכון יותר מבחינות רבות. עם זאת, אני לא אהפוך לפריקית של התחבושות שלי (הסגולה היא כבר הפייבוריט), ואשלוף את הטמפון באירועים מיוחדים, אני בטוחה שלאה תבין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם