הפרד ומשול

אם נתניהו רוצה יציבות אמיתית הוא צריך לשנות את שיטת הממשל. לבני תהיה שותפה שלו למהלך כזה, ולא תצטרף לממשלה נגד רצונה

בן כספית | 25/12/2009 3:06

בנימין נתניהו וציפי לבני למדו השבוע, על בשרם, את מגבלות הכוח. אצל לבני, המקרה קל יחסית. היא הביאה הישג אישי נדיר בבחירות האחרונות. 28 מנדטים, כמעט כולם רשומים על שמה, יותר מהקולות שקיבל ראש הממשלה, למרות טראומת אולמרט, למרות הירשזון, למרות הכל. המנדטים האלה לא עשו לה טוב. היא שכנעה את עצמה שאם רק תמשיך להיות טהורה, זכה ונקיה, הכל יסתדר.

כולם ימשיכו ללכת אחריה. היא טעתה. הפוליטיקה הנקיה עלתה לה לראש. היא לא תיחזקה את המפלגה, לא חיבקה את מופז, לא הפשילה שרוולים. הפקירה את החצר האחורית, האמינה שמספיק לנאום פעם בחודש בכנסת ולהשתלט על המנגנון כדי שהחיילים הפשוטים ימשיכו ללכת אחריה במדבר.

צריך לקוות שלבני למדה השבוע שפוליטיקה נקיה זה דבר טוב לקמפיינים. בחיים הרגילים, האפורים, יש פוליטיקה רגילה. באושה, מלוכלכת, מתסכלת, אבל הכרחית. אין לה אינטליגנציה רגשית מספקת, היא לא יודעת לפרגן, לשחרר, להרים טלפון, להושיט יד. היא משאירה אחריה שובל חמוץ של התנשאות מרוחקת. עכשיו, היא התעוררה. באדיבות השלומיאליות של נתניהו וברק, היא הבינה, סמוך מאוד לדקה ה-90, שנרדמה. שהיא בת אלמוות. שאם לא תשתף, תיפתח, תתעניין ותעבוד, תמצא את עצמה לבד.

נתניהו? הוא, כנראה, כבר לא ילמד. חודשים הוא רוקם וסורג את נקמתו האולטימטיבית. מבצע הירואי, רחב יריעה, להריסתה והחרבתה של קדימה, קרם עור וגידים במחשכים. ביבי לא בחל בכלום. נפגש בעצמו עם ח"כים, צץ במפתיע בפגישות קטנות עם פעילים, פיתה קבלני קולות, הרים טלפונים, שידל שידולים ופיזר פיתויים.

נתניהו גורש מהחנות ויצא בלי הסחורה

במקום לקחת איש אמון, אופרייטור פוליטי רב עוצמה, ולתת לו את הסמכויות וגבולות הגזרה, העדיף נתניהו, כמו תמיד, לעשות הכל בעצמו. איש האמון האמיתי היחיד שלו, זה הוא. עכשיו, כשהתבזה, הבזיון כולו שלו. כשנחשף ונתפס על חם, באור הזרקורים, נובר בביצה הפוליטית ומבשל תבשיל נכלולי, בעיצומם של הרגעים הקריטיים במשא ומתן על שליט, חרב עליו עולמו.

בצר לו, כמו תמיד, העמיק לחפור את עצמו פנימה. הוא הזעיק את לבני לפגישת תידרוך, ועשה את עצמו מציע לה להצטרף לממשלה. כמו שהפגישה הזו נראתה, זו היתה חלטורה. על פי גירסה אחת, הציע לה שני תפקידים ללא תיק (היא ומופז). על פי גירסה אחרת, מדובר בארבעה. בכל מקרה, הצעה שאי אפשר לא לסרב לה. לאפללו הוא הציע יותר. נתניהו קיוה שלבני תענה בשלילה. לו עשתה את זה, היה משתמש בסרבנותה כדי להגיד לח"כי קדימה התועים שהנה, עכשיו זה סופי, היא לא רוצה להכנס, יש לכם לגיטימציה להתפצל.

אבל לבני לא סירבה. אם זה רציני, נבדוק את זה, אמרה לנתניהו.

ביציאה, הרימה טלפונים לבכיריה, הלכה למליאת המועצה, העבירה את ההחלטה לאנשים. מוטב מאוחר, מאשר אף פעם. בינתיים, מה שהמבצע החשאי של ביבי, ישראל כץ ואהוד ברק השיג, זה איחודה מחדש, לפחות חלקית, של קדימה. גלעד ועמרי שרון התגייסו, גם אהוד אולמרט הרים טלפונים, דחק בח"כים, וחיזק את לבני. נתניהו, כמו תמיד, שילם את המחיר הכי יקר, רב עם כולם, גורש מהחנות ויצא בסוף בלי הסחורה.

הנה רעיון: אם כל מה שביבי רוצה זה יציבות ומשילות, בשביל מה לקושש את אפללו ורונית תירוש? שנה את שיטת הממשל, ביבי. זו התחלואה האמיתית של חיינו כאן. זהו שורש הבעיה. זה גם, במקרה, הדגל של ציפי לבני. זה הדגל של אביגדור ליברמן. קרא שוב ללבני, הצע לה לשנות ביחד, כאן ועכשיו, את שיטת הממשל. שתיכנס על זה לממשלה. נראה אותה אומרת לא. אם היא תסרב, כל מה שאתה אומר עליה נכון. אם לא תסרב, כולנו נרוויח. בעיקר המדינה. האם המדינה באמת חשובה לך, ביבי? שנה את שיטת הממשל דחוף, כל עוד אפשר.