זן נדיר: החוברה מאבדת את בתי הגידול
פעמיים בשנה היא יוצאת לצעדה של 100 קילומטר. היא פוצחת במחול חיזור מיוחד ונותרו ממנה בארץ רק 150 פרטים. מדור חדש מציג את בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה
הראשונה בסדרה - החוברה. ציפור מרשימה אשר פוצחת במחול חיזור מיוחד ומחמם לבבות. החוברה רגילה לצעוד ארוכות פעמיים בשנה. כיום נמצאים כ-150 פרטים בלבד, ואם נתאמץ, אולי נוכל להציל את הבודדים שנותרו.
אילן יוחסין: משפחת החובתיים – משפחת עופות קרקע בעלי מבנה גוף מוצק ומסיבי. מזכירים במעט את היענים, אך קטנים יותר. חיים בזוגות בדרך כלל וניזונים מעשב, עלים, חרקים, חלזונות ובעלי חוליות. אינם זקוקים למים, אך חלקם שותים מדי פעם לפעם.
מאפיינים חיצוניים: החוברה הינה עוף בעל רגליים חזקות וגבוהות וצוואר ארוך ומרשים בנוצותיו. הזכר מתנוסס לגובה של כ-70 סנטימטר ואילו הנקבה לגובה של כ-60 סנטימטר. משקלו של הזכר 2.1-1.3 קילוגרמים ואילו הנקבה שוקלת 1.3-1.1 קילוגרמים. החוברה בעלת צבעי הסוואה כאשר נוצות גופה העליון בצבעי חום חולי ומנומרים באפור ובשחור. החזה אפור והבטן לבנה. בצווארה של החוברה ציצית נוצות בצבע שחור-לבן ובקודקוד ציצה שחורה.
הרגלים וגינונים: החוברה היא עוף ביישן ושקט שנהנה רבות מצבעי ההסוואה שלו. למרות המסיביות, היא מצליחה לעוף נמוך – עד כעשרה מטרים מעל פני השטח.
החוברה אוכלת הכל: צמחים, פירות, זרעים, עלים חיפושיות, חגבים, חרקים, לטאות, נחשים וגורי מכרסמים. החוברה כיאה לבני משפחתה, אינה זקוקה לשתייה, אך בכל זאת שותה מדי פעם לפעם.
הזכר ידוע בריקוד החיזור שהוא מבצע בעונת הרבייה. זכרי החוברות מתכנסים לטקס
תקיעת יתד: בקיץ החוברות מתרכזות יחדיו באזור בסיס חצרים – ממש בתוך הבסיס ובסביבתו. בשאר עונות השנה החוברות נמצאות באזור ניצנה ופתחת שלום. החוברות נודדות רגלית והולכות כ-100 קילומטר פעמיים בשנה הלוך וחזור.
שרשרת המזון האקולוגית: החוברות משמשות כמזון טרף לעופות דורסים וגם לזאבים, לתנים, לשועלים ולקרקלים (חתול גדול בעל אוזניים מחודדות שחורות שחי באזור הנגב).
גורמי סכנה: שינויים של בתי הגידול - שטחים נרחבים של אזורי המחייה של החוברות עברו שינויים מהפכניים. הרחבת השטח המיושב, יישובי קבע של בדואים ונטיעות עצים והכשרות שטחים של קק"ל. הרבה שטחים, בין היתר, עברו לציביון חקלאי. כל אלה גרמו להקטנת שטחי בתי הגידול של החוברות ולהתרבות של טורפיהם. בנוסף לכך, רעיית הצאן של הבדואים, ציד בלתי חוקי והפעילות הצבאית מפריעה בצורה ישירה לחוברות ולרבייתם.
תחנת הכוח הסולארית שעתידה לקום באזור נחל בשור (לאורך אזור נדידתם של החוברות) עלולה להוות סיכון ישיר. לא ידוע איך החוברות יתנהגו בתוך אזור זה והאם יצליחו לעקוף אותו באיזו שהיא צורה. בנוסף, תוכנית להקמת יישוב עירוני באזור ניצנה מאיימת גם היא על קיום החוברות באזור.
מספרי ברזל: בשנים האחרונות, רשות טבע והגנים מקיימת מדי קיץ ספירת חוברות לזכרה של ד"ר דפנה לביא. ספירות אלה מראות כי בשנות ה-80 נמצאו 500 פרטים ונכון לשנת 2002 עמדה אוכלוסית החוברים על כ-400 פרטים. כיום ישנה הערכה של כ-150 פרטים בארץ.
איך נסייע לחוברות שנותרו לשרוד? שמירה על בית הגידול הטבעי והגבלת הרעיה במערב הנגב: איסור על איסוף ביצים ועל רמיסת ביצים. כולל איסור על ליווי של כלבי רועי הצאן בעונת הקינון עקב טריפת ביצים על ידי הכלבים. רשות הטבע והגנים השיתוף עם קק"ל מקדמת את הקמת פארק הםס בין אופקים לצאלים, אשר מכיל בתוכו את מישורי הלס טבעיים ואחרונים באיזור. דבר נוסף, הפסקת נטיעות במישורי הלס באזור חצרים–צאלים והפסקת הרחבת השטחים החקלאיים באזורי בתי הגידול של החוברות.
סייע בכתיבת הכתבה: צור מגן, אקולוג ומנהל חי רמון במצפה רמון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם