דרושה: דירת ארבעה חדרים חדשה וזולה
בעשור האחרון מחירי הדירות עולים משנה לשנה, וקניית דירה חדשה הולכת ומתרחקת מהישג ידם של רבים. מה עושים?
אם כל זה לא מספיק סביר להניח שב-30 שנים הבאות בערך 50% מההכנסה שלי תצא על הוצאות דירה למיניהן, ואחרי כל זה אני שואלת את עצמי איך אני מממנת לילד את החוג קראטה, איך אני משלמת את החשבון האחרון למוסך ואיך אני מצליחה לחסוך שקל או שניים?
מלחיץ? מעצבן? עצוב? נכון, אבל זוהי המציאות של שוק הנדל"ן בימינו. בעשור האחרון מחירי הדירות עולים משנה לשנה, וקניית דירה חדשה הולכת ומתרחקת מהישג ידם של רבים. עלות הדיור הגבוהה היא תולדה בין השאר של בניית דירות גדולות ומרובות חדרים וזאת למרות שאין זה תואם בהכרח את צרכיהם של חלקים מן האוכלוסייה.
זו לא בעיה שמאפיינת רק את הבועה התל אביבית ואת גוש דן. היום גם תושבי חיפה, הקריות, נתניה ואשדוד נתקלים בבעיה דומה, אם לא חמורה יותר. כמובן שיש לכך פתרון- אפשר לקנות דירה ישנה יותר, בשכונה פחות טובה, במיקום פחות מרכזי, אבל נשאלת השאלה האם זה נכון והוגן שקניית דירה חדשה וטובה הופכת להיות נחלתם של פלח מאוד ספציפי באוכלוסיה?
יש שיבואו ויגידו שאין בכך בעיה. לאחרונה התפרסמה התבטאותו של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שטען שאין בישראל בועת נדל"ן ושעליית המחירים היא בגדר הסביר והנורמאלי. אבל כבר היום אנחנו עדים להיווצרותן של שכונות עוני ואזורי פריפריה, בעלי מערכות חינוך כושלות, נטייה לעבריינות וסטייה חברתית.
אם מגמה זו של שוק הנדל"ן תימשך ללא התערבות מסוימת, אנחנו נצפה בהיווצרותה של הדרה חברתית ופגיעה בחוסן החברתי, כך שיותר משפחות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, לא יקבלו הזדמנות שווה לסביבת מגורים נאותה, שבה תשתיות ראויות, שירותים מקומיים איכותיים, כגון מוסדות חינוך ושירותי בריאות וגישה למקורות פרנסה.
את התסריט הזה אפשר לבלום. בעזרת תכנון נכון ויצירת מחויבות בקרב רשויות השלטון ניתן יהיה לשנות את פני הדיור בישראל וליצור מציאות חדשה הכוללת דיור בהישג יד. לא די בהקצאה מרוכזת של קרקע לדיור בר-השגה באזורים מוחלשים שבהם ממילא מתגוררת אוכלוסיה ענייה וקשת יום.
לא בכדי ראה המחוקק צורך להתייחס לדיור בהישג יד בדברי חקיקה, אך חקיקה זאת עדיין נמצאת בחיתוליה, ולא מספקת מענה מקיף לבעיה. העמימות בחקיקה משאירה לרשויות חופש פעולה רחב בנושא, ואכן רשויות מסוימות מקימות יוזמות פרטיות של דיור בהישג יד. עם זאת מדובר בפעילות בהיקף מאוד מצומצם, ורוב הרשויות אינן מרימות את הנטל. יש בעובדה זו כדי להעיד על הצורך במדיניות כוללת.
לדיור בר השגה חשיבות בעיצוב פני החברה בעתיד, ומיסודו בהווה יוביל ליצירתה של חברה שוויונית יותר, המקדמת אינטרסים ציבוריים כגון צמצום פערים חברתיים, מניעת ריכוזי עוני, ועוד. השאיפה הזאת אינה מייחדת רק את האוכלוסיות המוחלשות, אלא היא נכונה עבור כלל הציבור וקריטית להמשך עתידנו כחברה.
כתבה זאת היא חלק מפרויקט "דיור בהישג יד בישראל?" של ערוץ nrg חברה. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם הקואליציה לדיור בהישג יד בישראל ומכון חיים כצמן גלוב לנדל"ן, המקיימים היום (א') יום עיון בנושא זה באוני' ת"א אשר במסגרתו משתתפים הגופים הבאים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, הקליניקה לדיור, קהילה והתחדשות אורבאנית – אוניברסיטת תל אביב, המעבדה לתכנון עם הקהילה בטכניון, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לצדק חלוקתי, הקליניקה לזכויות אדם בחברה – אוניברסיטת חיפה, שתיל – שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי ועמותת סינגור קהילתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם