לאן הברווזים עפים כשהאגם מוצף?
שינויים מהירים במפלס המים של אגמון החולה, בו מתקיימת אחת האוכלוסיות הגדולות של הברווז המשויש בישראל, עלולים לגרום לעליית המפלס ולהטבעת הקינים במים. זן נדיר
אילן יוחסין: הברווז המשויש משתייך למשפלת הברווזים - עופות מים שנמנים על סדרת האווזאים. הברווזים נפוצים בעולם אך ביבשת אנטארקטיקה – המקום היחידי בעולם – לא נמצא אותם. הברווזיים הם עופות בגדול בינוני עד גדול בעלי פלומה בצבעים שמשתנים ממין למין. הגוונים השכיחים הינם חום, שחור, אפור ולבן. חלק ממיני הברווזיים הם ציפורים נודדות. הברווזים אינם בררנים- חובבי מים מתוקים ומלוחים וניזונים מדשא, דגנים, צמחי מים, דגים וחרקים.
מאפיינים חיצוניים: הברווז המשויש נקרא בשם זה על שום צבעיו המיוחדים ודגמי הנוצות המזכירים משטחי שיש. לבושו בגוון קרם בהיר, נוצותיו אחידות ומסודרות, מסיכה כהה מעטרת את פניו, ומראהו תמיד חינני ועדין. בשונה מרוב מיני הברווזים האחרים, הזכר והנקבה אינם נבדלים אחד מהשני בלבושם
הרגלים וגינונים: הברווז המשויש כמו רבים מקרוביו מסנן את מזונו מתוך המים, בעיקר אצות וחסרי חוליות החיים במים, על ידי בליעה של מים ודחיסתם החוצה דרך מסננת מיוחדת בצידי המקור. את קיניהם, ערימת עשבים לחים, הם בונים בצמחיית גדות סבוכה, בסמוך לקו המים. עד ליבוש ימת החולה באמצע המאה הקודמת, הברווז המשויש דגר בכמויות נאות בעיקר בעמק החולה.
בעונה זו נראות ראשונות המשפחות – האם שוחה בגאון, ואחריה שיירה של עד
תקיעת יתד: באגמון החולה מתקיימת אחת האוכלוסיות הגדולות של הברווז המשויש בישראל. לאחר עונת הקינון, עוזבים רוב הפרטים את עמק החולה ונודדים דרומה מרחקים קצרים – בעיקר לעמק יזרעאל.
גורמי סכנה: כאמור באגמון החולה ניתן למצוא את הברווז המשויש. עם זאת, הצלחת הדגירה שם היא נמוכה יחסית, וזאת בשל שינויים מהירים במפלס המים של האגמון, הנשלט כולו באמצעות מערכת של תעלות וסכרים, ומימיו מנוצלים לחקלאות בעמק. דרישה פתאומית למים לחקלאות תוביל לצניחת המפלס ולחשיפת הקינים לטורפים המסוגלים ללכת על קרקע יבשה, כמו נמיה. הזרמה פתאומית של כמויות מים גדולות לאגמון מובילה לעליית המפלס ולהטבעת הקינים במים.
איך נסייע לברווז המשויש לשרוד? שמירה על מקווי מים בעלי מפלס המתאים לתנודות המחזוריות במערכות טבעיות, ושמירה על צמחיית גדות המאפשרת לברווזים לבנות את קיניהם, תאפשר את המשך הקיום של מין יפהפה זה בארץ.
סייע בכתיבת הכתבה: יואב פרלמן ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם