לאן הברווזים עפים כשהאגם מוצף?

שינויים מהירים במפלס המים של אגמון החולה, בו מתקיימת אחת האוכלוסיות הגדולות של הברווז המשויש בישראל, עלולים לגרום לעליית המפלס ולהטבעת הקינים במים. זן נדיר

מיני ברווזים רבים חולפים דרך ישראל בעונות הנדידה או מבלים אצלנו את החורף, במקווי המים הרבים הפזורים בארצנו היבשה – רובם מלאכותיים כמו בריכות דגים, מתקני טיהור שפכים ועוד. אך רק מיני ברווזים מעטים דוגרים בארצנו החמה. הנדיר מכולם והיפה מכולם הוא הברווז המשויש (Anas angustirostris).

אילן יוחסין: הברווז המשויש משתייך למשפלת הברווזים - עופות מים שנמנים על סדרת האווזאים. הברווזים נפוצים בעולם אך ביבשת אנטארקטיקה – המקום היחידי בעולם – לא נמצא אותם. הברווזיים הם עופות בגדול בינוני עד גדול בעלי פלומה בצבעים שמשתנים ממין למין. הגוונים השכיחים הינם חום, שחור, אפור ולבן. חלק ממיני הברווזיים הם ציפורים נודדות. הברווזים אינם בררנים- חובבי מים מתוקים ומלוחים וניזונים מדשא, דגנים, צמחי מים, דגים וחרקים.
צילום: רוני לבנה
הברווז המשויש. חובב מים מתוקים ומלוחים וניזון מדשא צילום: רוני לבנה

מאפיינים חיצוניים: הברווז המשויש נקרא בשם זה על שום צבעיו המיוחדים ודגמי הנוצות המזכירים משטחי שיש. לבושו בגוון קרם בהיר, נוצותיו אחידות ומסודרות, מסיכה כהה מעטרת את פניו, ומראהו תמיד חינני ועדין. בשונה מרוב מיני הברווזים האחרים, הזכר והנקבה אינם נבדלים אחד מהשני בלבושם

הרגלים וגינונים: הברווז המשויש כמו רבים מקרוביו מסנן את מזונו מתוך המים, בעיקר אצות וחסרי חוליות החיים במים, על ידי בליעה של מים ודחיסתם החוצה דרך מסננת מיוחדת בצידי המקור. את קיניהם, ערימת עשבים לחים, הם בונים בצמחיית גדות סבוכה, בסמוך לקו המים. עד ליבוש ימת החולה באמצע המאה הקודמת, הברווז המשויש דגר בכמויות נאות בעיקר בעמק החולה.

בעונה זו נראות ראשונות המשפחות – האם שוחה בגאון, ואחריה שיירה של עד

עשרה אפרוחים קטנים וחמודים. בשבועות הראשונים לחייהם האפרוחים נתונים תחת סיכון טריפה חמור – בעיקר על ידי שפמנונים, חתולי ביצות, נמיות ותנים, והם נוטים להסתתר עמוק בסבך וממעטים להיחשף. כאשר האפרוחים גדלים מעט, הם אוזרים יותר אומץ ויוצאים עם אמם אל גופי המים הפתוחים יותר. בעונת החורף הברווזים המשוישים מוגנים יחסית מפני צייד ברווזים, בשל נטייתם לחבב מאגרי מי קולחין גדולים האסורים לציד.

צילום: יואב פרלמן
הברווז המשויש. לאחר עונת הקינון, עוזבים רוב הפרטים את עמק החולה צילום: יואב פרלמן

תקיעת יתד: באגמון החולה מתקיימת אחת האוכלוסיות הגדולות של הברווז המשויש בישראל. לאחר עונת הקינון, עוזבים רוב הפרטים את עמק החולה ונודדים דרומה מרחקים קצרים – בעיקר לעמק יזרעאל.

גורמי סכנה: כאמור באגמון החולה ניתן למצוא את הברווז המשויש. עם זאת, הצלחת הדגירה שם היא נמוכה יחסית, וזאת בשל שינויים מהירים במפלס המים של האגמון, הנשלט כולו באמצעות מערכת של תעלות וסכרים, ומימיו מנוצלים לחקלאות בעמק. דרישה פתאומית למים לחקלאות תוביל לצניחת המפלס ולחשיפת הקינים לטורפים המסוגלים ללכת על קרקע יבשה, כמו נמיה. הזרמה פתאומית של כמויות מים גדולות לאגמון מובילה לעליית המפלס ולהטבעת הקינים במים.

איך נסייע לברווז המשויש לשרוד? שמירה על מקווי מים בעלי מפלס המתאים לתנודות המחזוריות במערכות טבעיות, ושמירה על צמחיית גדות המאפשרת לברווזים לבנות את קיניהם, תאפשר את המשך הקיום של מין יפהפה זה בארץ.

סייע בכתיבת הכתבה: יואב פרלמן ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

זן נדיר

צילום: איי-אף-פי

רגע לפני שאנחנו הורסים כל חלקה טובה ופוגעים בחי, מבט אל בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה

לכל הכתבות של זן נדיר

עוד ב''זן נדיר''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים