אוטוטו גשם
אומרים שהטיח הוא הפרוייקט החשוב ביותר במהלך בניית בית. ההכנות אליו מצדיקות כמדומה את המוניטין המפוקפק הזה
הגילוי הזה מתייחס להבנה שכל חלק בבית שאינו בלוק צריך לקבל כיסוי של רשת רביץ + שכבה דקה של בטון, כדי שאפשר יהיה לטייח אותו בטיח אדמה בלי חשש מפיצוצים וסדקים. כיוון שהבית נעשה ללא חגורות ועמודי בטון שהוחלפו בקורות ועמודי פלדה ופחים מגולוונים מכופפים, יש בו קילומטראז' מכובד של חלקי מתכת (בעיקר) ופלסטיק (קצת), שכל אחד מהם זקוק לכיסוי הנ"ל. העבודה הזאת איטית ומקיפה במידה כזו, שאחרי שבוע מסתכלים ולא רואים שום הבדל, אפילו שברור שנכנסו כאן כמה מאות שעות עבודה איטית ומקיפה.
רשת הרביץ נכרכה על חבלי ניילון בעובי 10 מ"מ, כדי לאפשר שכבת בטון סבירה מאחורי הרשתורות,
אחרי שתי מריחות כאלה, אפשר לגרד את האלמנט שנוצר עם סרגל ארוך ומשונן ולקבל צורה סבירה, שעדיין נראית כאילו חיה כלשהי הזדחלה בלילה מתחת לעורו של הבית, ונרדמה.
טיפול דומה קיבלו כל המרזבים בבית, וצנרת האיוורור של השירותים, העשויים מהחומר הקרוי "גיברית" (שם החברה הגרמנית המייצרת אותו), שהוא 'טפלונאי' או בלתי דביק במידה שאפילו אהוד ברק היה מתקנא בה, ולכן העבודה כאן צריכה להיות מוקפדת במיוחד.
במובן מסויים, אפשר לומר שסחבק מוצא את עצמו במצבו של סופר הרוצה לכתוב ספר ראוי לשמו, ובמקום לכתוב דמויות ועלילה וכו' מוצא עצמו טורח בארגון רשימות מצאי אינסופיות של פסיקים, נקודות ורווחים. אלא שאלוהים בפרטים, גם בספרות ועל אחת כמה וכמה בבניית בית, מה גם שעוד לא נולד הבנאדם שהתגורר בתוך ספר (אלא אם כן מדובר בפוסטמודרנים מסוגם של דון קישוט ומרטין איימיס).
פרישת הגג בבית של ננה הסתיימה ימים אחדים לפני טפטוף הברכה שירד בחבל מודיעין לפני ימים אחדים (וכיבה סופית את השריפה בכרמל).
הגג הזה קרע את הצורה לכל הנוגעים בדבר. הגג עשוי פאנלים מכריך פח מגולוון וצבוע לבן המאגד מילוי קלקר דחוס בעובי 10 ס"מ, שאמור לתת בידוד פנטסטי. הגג משופע לעבר מזחלות, המנקזות את המים אל המרזבים (מי אמר גיברית?). בכל הצלעות של הגג שאינן המזחלת מונח על הפאנלים כיסוי פח בצורת האות "נ". החלק האופקי של הפח נמשך עד לגל הקרוב בפאנל ויורד מעבר לו, כדי למנוע חדירת מים. החלק האנכי מוצמד למעקה הגג, ועליו מוברגת רשת רביץ הזוכה לשכבת בטון דקה שעליה יבוא הטיח, כדי למנוע חדירת מים בין הפאנלים לבין הקיר. זו נקודת התורפה של גגות פנימיים, והיא מחייבת תשומת לב חבל"ז.
החישובים המדוקדקים של עלויות הגג עוד לא נערכו, אך בתחושה די מבוססת אפשר לומר שהגג הזה לא יקר יותר, ובוודאי לא משמעותית, מגג רעפים. יתר על כן, צריך להביא בחשבון שגג כזה כולל בידוד מעולה, שבדרך כלל לא מובא בחשבון על ידי אלה שמספרים ש"גג רעפים הרבה יותר זול" – ואחר כך משייכים את בידוד הגג, וֶנטות, חשמל, וכו', לסעיפי הוצאות אחרים בכתב הכמויות (וגם שוכחים לחשב את הזמן שמוקדש לעבודה הנפרדת).
אבל, וזה אבל גדול, מעט בעלי מקצוע יודעים ליישם גג כזה כאשר מדובר בגג פנימי המתנקז למזחלות – בשונה מגג של מבנה תעשייה בתצורת "^", ששוליו חורגים מקו הבניין והוא מכוער דליקטס. מאידך, בעלי מקצוע רבים מיומנים בבניית גג רעפים, ולכן העבודה עליו מהירה בהרבה. הגג הנוכחי עיכב מאד את התקדמות הבנייה; החברה שסיפקה את הפאנלים דפקה ברז של חודש לפחות, וגם המסגר – איש יקר עם צוות מצויין – הוא לא אחיו של אוסיין בולט.
בקיצור, בבית הבא של ננה כבר לא יהיה גג פאנל (מה שיחייב השקעה יתרה בבידוד אקסטרא...).
לפני כשבוע ביקרתי בגן סורק, בבית שבנייתו הולכת ומסתיימת. בית גדול, מרווח, שתוכנן בטוב טעם וכנ"ל גם ביצועו. למרות שהבית הוא בית בטון רגיל, החליטו בעלי הבית שהם רוצים לבצע טיח אדמה כחומר גמר. לאחר בירורים שונים הם הביאו שתי קבוצות טיח שונות. האחת טייחה מחוץ לבית, השניה בתוך הבית. בשני המקרים, מדובר בעבודה יפה להפליא (וגם לא זולה – בממוצע מעל 200 שקל למ"ר). הטיח החיצוני מבוסס על סיד בשיטה המסורתית. הטיח הפנימי מבוסס רק על חרסיות. בסיור שערכתי בבית, באחד מחדרי השירותים, נמס מהתקרה קטע של טיח, בשטח בלטה בערך. היתה נזילה מהמרפסת הפתוחה שמעליו, הסביר בעל הבית. סיפרתי לו שראיתי את התופעה הזאת בהרי האטלס, שם הבתים נמסים בחורף, ובקיץ בונים אותם שוב. אבל בבית שמושקעים בו, אני מנחש, 5000 דולר למטר בנייה+גמר, התוצאה הזאת לא קבילה לדעתי, מה גם שהפתרונות המסורתיים להתנהגות הזאת של טיח קיימים כבר אלפי שנים.
הבית של ננה עתיד לקבל שכבה ראשונה של טיח חוץ שיהיה שילוב ספציפי של טוף, חמרה, חרסית טהורה ומייצב של אניוויי סולושנס, שמבוסס על העיקרון של פוזולנה ומיועד לייצב את הטיח ולמנוע את התמוססותו. השכבה השניה בחוץ תהיה בלי טוף ועם פיגמנט מינרלי; בתוך הבית תהיה שכבה בסיסית של אותה תערובת בלי טוף ובלי פיגמנט, ואולי עוד שכבה בקירות מסויימים. אחרי סיום הטיוח יימרח דבק טפטים (צלולוזה, דבק עצמות) על הקירות, כדי לחזק את הטיח. רוב קירות הבית יהיו צבועים בצבע כלשהו, מין הסתם לבן שבור. קירות אחדים יישארו באלאדי, טיח חשוף. אוטוטו מתחילים, אינשאללה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם