אינעל טיח (5), סיום וסיכום
אחרי שהתגברתי על הפחד מקבלן הטיח הפנימי, הסתבר שפרוייקט הטיח מעניין, יצירתי ומשתלם להפליא
בסרט של הקונצרט הנפלא לזכרו של ג'ורג' האריסון ניכר בעליל שאריק קלפטון הוא קברניט הספינה – אבל קל לפספס את ג'ף לין, שעומד בצד עם כובע טמבל ומשקפי
בבית של ננה גילם את ג'ף לין בחור בשם חמדי מהכפר חרבתא. סחב דליים של מייצב ומריצות של חמרה, סינן את החמרה ברשתות; ערבב את המייצב והחמרה והכין חאלטות של חומר בטפל'ה, סחב מריצות ודליי חומר אל הטייחים, וכשהגענו לשלב השליכטה גם סינן את הג'אבלה הסופית ברשת יתושים דקה. ככה זה נראה:
בקיצור: חמדי הביא לפרוייקט הזה כוח פיזי רב, מרץ מרץ בלתי נדלה, הקפדה ואכפתיות; mah main man...
שלא במקרה, הבית של ננה קיבל עם הטיח מלבוש מרוקאי באופיו. אחראי מרכזי לכך היה יוסוף אבו מרקש, שחקן חיזוק מרוקאי, טייח מקצועי ומומחה לשליכטות שונות. רק מי שראה את אבו מרקש חותך את השליכט עם מאלג' נירוסטה מבין מדוע נחשבים המרוקאים לטובי המחסלים השקטים בארגוני פשע מקומיים, בינלאומיים וטרנס-קונטיננטליים.
נדי, שחקן מרכזי בצוות הטיח (כשלא הבריז למחוזות אחרים) היה בעברו ראש מנהל הבטיחות ברמאללה, כוריאוגרף בבלט המלכותי של ג'נין ורואה החשבון הסודי של מרואן ברגותי. אומרים שטייח במו ידיו את המיליארדים שהתנקזו מהקזינו של ג'יבריל רג'וב ומרטין שלאף והוא אף הוזמן לערוך חידושים בטאג' מהאל, ועד שיקבל דרכון או לאסה פאסה הצטרף לטייחים בבית של ננה. נדי – אם להיות רציניים לרגע - היה עוגן מכריע של ידע מקצועי והוביל את תהליך כיול התערובות אחרי שהסתבר שהכמויות שהשאיר לנו טייח היהודי היו, במזיד או בשגגה, לא נכונות, ולכן השכבה הראשונה של טיח חוץ נסדקה כמו אדמת לס במדבר עם בוא שמש הקיץ.
אני לא יודע איך הטיח בבית של ננה היה יוצא בלי סעיד, אבל הוא בטוח לא היה נראה אותו הדבר. הוא האיש שביצע כמעט את כל הוינייטות המיוחדות ביד בטוחה, סבלנות, חריצות והתמדה משולבים בחוש הומור היסטרי. מתישהו באמצע הפרוייקט התגלה שסעיד מועמד בכיר להיות שופט בתוכנית הריאליטי של הטלוויזיה הפלסטינית, "לנשנש את ביבי ולטעום את שרה", אך עד שיושג מימון לקנות לו עניבה הוא בינתיים חזק בבית של ננה.
בכל פרוייקט יש אחד כזה. בא בבוקר, הולך בסוף היום, שותק רוב הזמן, עובד כל הזמן, וכל מה שהוא עושה מוצלח וטוב.
בפרוייקט הזה היו עוד כמה שחקני חיזוק. רַאעֶד, שמספרים עליו שהוא מרצף בחבטות כף ידו הענקית, בלי פטיש, והצטרף לצוות כמשפשף לשכבת השליכטה האחרונה; חַמוּדִי, שפירק שבע מיליון ציפורים בשוק רמלה לפני שנמאס לו ועבר לענף יותר אינטליגנטי; מוֹהַנד, נער יפה עיניים מג'נין ואב לתאומות בנות חודש, שהפסקתי את עבודתו כי לא היה מקצועי מספיק; וג'וּמעַה, שלפי מראהו וגילו היה כנראה הטייח המקורי של ארמון אלהמברה.
וכל הצוות הזה, אחד אחד, שותי קפה ומעשני סיגריות מדופלמים סוג א' א'...
הסיום הפורמלי של הטיח הוא שלב אחד נוסף בדרך לסיום הקירות החיצוניים של הבית. החלונות ומעקה הגג יזכו לפסים בצבע כלשהו שישברו את המונוליטיות של הגוון האחיד, ומעקה הגג יקבל שכבת הגנה נוספת (שמן פשתן או סיליקון) נגד הממטרים האכזריים של חבל מודיעין. את הקירות, שספגו כמויות מים אדירות בשלבי ההכנה של הטיח ועדיין לא התייבשו, קשה להציג במלוא תפארתם, מה גם שהם עדיין נחבאים למחצה מאחורי הפיגום, ובכל זאת, הנה דוגמאות אחדות.
שטח קירות חוץ ופנים: 1000 מ"ר. מספר שכבות: 7 (שבע). 4 חוץ (שכבה ראשונה של חמרה, מייצב, טוף וחרסית; שכבה שנייה כנ"ל בלי חרסית; שכבה שלישית חמרה ומייצב; שכבה רביעית חמרה, מייצב ופיגמנט); ו-3 שכבות פנים (שכבה ראשונה של חמרה, מייצב וטוף; שכבה שנייה ושלישית של חמרה+מייצב).
חומרים: מייצב soil plaster של anyway solutions, חרסית טהורה מיהוא חרסיות, צובענים מאורום קולורנטים ואדמת חמרה רגילה מחבל מודיעין.
ימי עבודה: 31.
עלות: כ-80,000 שקל (לפי 60,000 שקל שכר עבודה; כ-9,000 שקל עבור מייצב, 8,000 לפיגום, 1,500שקל עבור חרסית; 700 שקל עבור צובענים, 500 שקל למשאית חמרה, 500 שקל לכלי עבודה).
עכשיו, אחרי כחודש וחצי ברוטו של קבלנות טיח, אני מבין שהסכום הזה לא גדול בכלל, גם כי הוא כולל שכבה אחת של תערובת לא מדוייקת, שאמנם היתה חזקה אבל גם נסדקה מאד, ולכן היה צריך לחזור עליה; גם כי הוא כולל שבע שכבות, שזה המון; כי השליכטה האחרונה צבעונית ולכן חוסכת צביעה חיצונית; וגם כי לאורך כל התקופה, לפחות אדם אחד ולפעמים שניים היו פרוייקטורים – לדוגמא, סיתות וטיוח מעוגל של משקופי חלונות (אפשר לראות פרט חלון כזה בצילום "פרט קיר מזרח עם רעאד"), או הטיפול בקיר המעוגל של פינת האוכל:
לשם השוואה, כל ההצעות שקיבלתי התייחסו ל-3 שכבות בלבד, 2 חוץ ואחת פנים, והן הסתובבו באזור ה-90,000 שקל. בדיעבד, לו הייתי מקבל את אחת ההצעות האלה, הייתי נופל בגדול, כי אחרי שתי שכבות חוץ הייתי מבין, רק אז, שזה לא מספיק. שצריך עוד שכבה מיישרת, ועוד שכבת שליכטה גמר; וכנ"ל בתוך הבית.
וזה לא העניין היחיד. כאשר החלטתי לקחת על עצמי את פרוייקט הטיח, שיקול מרכזי היה החשש מהקושי לתמחר את כל הדברים המיוחדים בבית, ומה יקרה כאשר נגיע אליהם, ואצטרך לריב עם הקבלן על כל דבר מהסוג של סיתות ועיגול משקופי חלונות ודלתות, קירות מיוחדים, שתילת פסיפסים, תיקונים שונים, וכו'. כיוון שהפרוייקט בוצע עם עובדים בשכר יומי, השאלה הזאת לא עלתה. עקב בצד אגודל, כל הדברים האלה טופלו בתשומת לב ובהקפדה – לא היה שם קבלן שסופר כל דקה שהפועל משקיע בפרט מסויים. לעניין הזה יש חשיבות מכרעת בעבודה כל כך חשובה כמו הטיח.
כאמור, יש עוד חצי יום עבודה פורמלי על הטיח, ועוד מספר ימי עבודה סביב הטיח, ואוטוטו יוצא לדרך הפרוייקט המרכזי הבא – ריצוף (בלטות, 30X30, טרצו, עם שטיחונים של בלטות ישנות 20X20); ואחריו תקרת הגבס. אוקצור: יש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם