ללמוד לקבל את האחר
היום מתקיים היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה. המסר העיקרי שצריך לעבור הוא שההומופוביה היא הבעיה, ולכן יש למקד את תשומת הלב בה - ולא בנטייה המינית הנתפסת כשונה
במוצאי שבת פועל במקום הבר-נוער, מקום מפלט לבני נוער המחפשים אוזן קשבת, חברים להתלבטות, בני נוער כמוהם, שפשוט רוצים להיות מי שהם, בלי סיכוני הרחוב. שקט שרר במקום. קבוצות קטנות ישבו בכל פינה, סביב כל שולחן במרחב הקטן, עם ספרים ומחברות. לומדים, משפרים ציונים, אני לומדת מליאור, מרכז הפרויקט.
מורים מתנדבים, אנשי חינוך ואנשי טיפול מעורבים ב"פרויקט ברק", אשר מעניק הזדמנות נוספת למי שהתקשה ללמוד בתיכון רגיל, למי שנפלט ממנו. אווירה של לימודים, הקשבה, השקעה. התבוננתי בשקט, מתרגשת מעצם קיומו של הפרויקט, מנכונות המתנדבים להיות שם עבור הצעירים, מהרצינות של התלמידים.
בתוך כל האירועים הגדולים שהתרחשו לאחרונה, אשר משפיעים על חיי כולנו, ממשיך כל אחד להתמודד גם עם הקשיים האישיים שלו. רבים מנסים לפעול לשיפור מצבם שלהם, לשיפור מצבם של אלה שחוו קשיים גדולים משלהם, וביכולתו לסייע. כאלה הם המתנדבים ב"פרוייקט ברק", כאלה הם גם מאור ברזני וידין ספיר.
מאור וידין הרימו כפפה גדולה, ולקחו על עצמם את משימת
השם הבנ"ה כראשי תיבות של היום הבינ"ל נגד הומופוביה, נבחר גם בשל היותו תואם את התפיסה לפיה המניע החזק ביותר להומופוביה הוא הבורות, וכי באמצעות חינוך והסברה ניתן לפוגג הרבה מהעוינות כלפי להט"ב.
בשנת 2006 צויין היום לראשונה בישראל, הארגון הראשון שנרתם לנושא היה תהל"ה, בדחיפתו של יונתן דנילוביץ', שזיהה את הרלוונטיות של המסרים לארגון. בשנה זו הופקה החוברת "להסתכל לנו בעיניים", סיפוריהם של בני נוער שהותקפו על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית, ידין ומאור יזמו, בין היתר, גם דיון בכנסת בו נאמה שרת החינוך דאז יולי תמיר, אשר הודיעה מעל בימת הכנסת כי תוסיף את המאבק בהומופוביה לתוכנית הלימודים במערכת החינוך.
בשנים הבאות התמוססה הפעילות, אולם חודשה בעוצמה לפני שנה. היה זה חודש מאי הראשון לאחר הרצח בבר-נוער בתל אביב. מאור וידין הבינו שהמסרים החדים והברורים נגד ההומופוביה חייבים להמשיך ולהיות מושמעים בקול רם. אתר הבנ"ה (www.havana.org.il) אותו הקימו השניים מרכז פעילות לאורך השנה כולה. במהלך השנה האחרונה היה אתר הבנ"ה פעיל באופן רציף ועד כה עלו בו כ 500 מאמרים, טורי דעה, ידיעות מהארץ והעולם, קטעי וידאו ואלבומים.
בשנת 2010 נענתה עמותת תהל"ה לקריאתם של השניים, וקיימה כנס לציון היום במרכז הגאה בתל אביב. במקביל, החלו קבוצות וארגונים נוספים לקיים פעילויות הסברה ברחבי הארץ, כדוגמת הפעילות בראשון לציון.
השנה מתקיימת בימים אלה פעילות רבה, במספר ערים ברחבי הארץ. הכנס המרכזי לציון היום הבינ"ל נגד הומופוביה ייערך במרכז העירוני לקהילה הגאה בת"א. במהלך האירוע יוכרז על הקמת שדולה פרלמנטרית למען הבנ"ה בראשות ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) וח"כ נינו אבסדזה (קדימה).
המסר העיקרי של הבנ"ה הוא שההומופוביה היא הבעיה, ולכן יש למקד את תשומת הלב בה, ולא בהומוסקסואליות, בנטייה המינית או הזהות המגדרית הנתפסת כשונה.
מטרתה של הפעילות היא לדרוש את הביטחון האישי ואת חופש הביטוי כזכויות אדם בסיסיות, ומשם לצאת ולעסוק בשאלות שעומדות על סדר יומה של כל, חברה, קהילה ומדינה. חופש הביטוי שייך לכולם, גם למי שלא מבין, שלא מקבל, שקשה לו. אבל חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, ובוודאי שאינו חופש השיסוי.
מסר חשוב נוסף, הוא שההומופוביה היא בעיה של החברה כולה, ולא רק של קהילת הלהט"ב. ההנחה היא שההומופוביה היא שנאה עיוורת שמחפשת קורבן, ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים הרסניות רבות, העלולות גם "לגלוש" לתחומים אחרים. התמודדות עם הומופוביה והפחתת האלימות הקשורה בה, הוכחה כמועילה לכלל האווירה הבית ספרית ולהפחתת האלימות בתוכו.
חשיבות ההכרה כי כל אדם הוא אדם, תהה נטייתו המינית או זהותו המגדרית אשר תהה, משמעותית ברבדים רבים. בבית, חשוב כי הורים יכירו את המחקרים המעידים על קשר ישיר בין דחייתם את ילדם על רקע נטייה מינית להעלאת הסבירות של התנהגות הרסנית.
הורים הדוחים את ילדם מעמידים אותו בסיכון להתנהגויות כמו צריכת אלכוהול, סמים ומין לא בטוח, כמו גם להעלאת הסבירות לדיכאון. תמיכה בבית (תמיכה היא לא בהכרח קבלה או עידוד, היא האמירה הפשוטה "אתה ילדי, ואני אוהבת אותך כמו שאתה") מעלה את הרצון של הנער לשמור על עצמו.
בבית הספר, הכרות עם הנושא, הן של הצוות והן של החברים, ההבנה כי הקללות וההשמצות הופכים את החברה כולה לסובלנית פחות, תשפר את האווירה כולה. החופש של הילד לגשת למורה או ליועצת, בלי לפחד מהתגובה, משמעותי לרווחתו. גם רבנים ואנשי דת, בחלקם, מתחילים להבין כי בושה ופחד לא ימנעו את התופעה. כאשר הם מבזים ומשסים, הם פוגעים יותר מכל באנשים המעריכים אותם, באנשים ההולכים אחריהם.
הדילמה שהחברה מעמידה בפני אנשים עם נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, היא אם לחיות את חייהם כפי שמתאים להם, או לחיות מתוך פחד ובושה בתוך ארון. בואו לא נתיימר כולנו לדעת מה טוב יותר בשביל האחר, איך מתאים לו לחיות את חייו.
חובתה של החברה היא להילחם בכל אלימות, כולל באלימות ההומופובית. חובתם של אנשי הציבור, חברי הכנסת, השרים, ראשי הערים, והמנהיגים הרוחניים היא להוקיע אותה, בטח לא להיות חלק ממנה. בואו נתעלה מעל הסטריאוטיפים והסטיגמות, נאפשר לכל אדם לחיות את חייו, חיים של שוויון זכויות והגשמה אישית. על אחת כמה וכמה אם מדובר בילד שלכם .
מעט על האנשים שמאחורי הבנ"ה:
מאור ברזני – איש טכנולוגיה ותוכן ותכנת וורדפרס (וכמו גם מי שפיתח במו ידיו את אתר הבנ"ה), ובעל תואר ראשון בפילוסופיה וב"א בינתחומי במדעי הרוח . לשעבר מנהל הקהילות באתר nrg ומנהל פורום בשם "פוליטיקלי גייז". לשעבר עורך חדשות החוץ של עיתון "הזמן הורוד".
ידין ספיר – מנהל מערכות מידע ובעל תואר שני במדיניות ציבורית. בעבר הנחה במסגרת אגודת הלהט"ב את קבוצת הדיונים הפוליטיים וניהל (יחד עם מאור) את פורום "פוליטיקלי גייז" ב nrg. כיום עורך התוכן של אתר הבנ"ה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם