הגול בראש: עטר חוזר למכבי ת"א
החלוץ המוכשר שב לסגל של מוטי איוניר. מול בני יהודה, הקבוצה בה גדל ופרח. קל זה לא יהיה, לשני הצדדים

אלירן עטר צילום: דני מרון
עטר הוא לא קצין וג'נטלמן ורחוק מלהיות מודל לחיקוי. הוא פשוט תותח בכדורגל. על זה משלמים לו ותמורה, ברוך השם, יש. אבל אם עטר לא רוצה להפוך לגרסה מקומית של קרלוס טבס, כפי שתיאר אייל לוי בטורו בספורט מעריב, הוא חייב להוסיף לארסנל גם קור רוח ובגרות - שני מרכיבים שבכדורגל המודרני נרשמים בפנקס של כל סקאוט.
על האיכויות הנדירות כמעט ואין עוררין. 22 שערים בכל המסגרות בעונה שעברה, שבעה העונה. חד כמו סכין, טאץ' נדיר. חבל לחשוב שאירועים כמו ההתפרקות המנטלית מול הפרובוקציות של אוהדי חיפה יכולים להאפיל על הכול.

אוהדי בני יהודה. מה הם מכינים לעטר?
צילום: עודד קרני
זו ממש לא ההסתבכות ההיא בבני יהודה שרובצת מעל עטר. אלו המניירות ותנועות הידיים שמרחפות מעליו כעננה שחורה. ההרחקה מול הפועל חיפה אחרי שסימן לקהל 0:3 עם הידיים (במדי בני יהודה), האופן בו קיבל - או יותר נכון לא קיבל - את הקלות שבה ויתרו עליו בנסיעה ללנקראן, הקללות ונטישת המגרש עם החלפתו במחצית מול חיפה, ההתפרצות לעבר מוסא קונאטה בסטוק. מפחיד לדמיין איך יתמודד עם קבלת הפנים שמכינים לו כבר מעכשיו בקריית אליעזר. רק שלא יקפוץ שוב הפקק.
להוציא ספורטאי
מהמשחק זה אמנות ששמורה למתי מעטים. לאבוקסיסים, לשלחים, לפנינים, לפייטונים, לקהלים של קבוצות. לאחרונים גם באמת מותר, זה אפילו חלק מהכיף. המקצוענים, שם על הדשא, הם שצריכים לנשום עמוק ולזכור שהם מקבלים המון כסף בשביל לשים כדור בתוך רשת.
אז, אחרי המספרת ההיא מול נתניה, אמר חזי שירזי על עטר: "הוא מוכשר יותר מ-90 אחוז מהחלוצים שנולדו כאן. מבחינת כדורגל אין בעיה. הוא יקום וייפול על האופי, המנטליות והשקט". וואלה, מצא לו טיימינג לחזור, אלירן עטר.