שלמה, אתה טועה
דעותיו של שלמה מעוז הן מופרכות, לפחות בנוגע למערכת הבנקאית. יש מי שטוען שבני עדתי, יוצאי עיראק השתלטו על המגזר
את שנינו קיבל לעבודה המו"ל גרשום שוקן, שלא נחשד מעולם כמי שפועל משיקולי אפליה מתקנת. אפליה כזאת (לטובת יוצאי עדות המזרח) חשתי דווקא במקום עבודתי הראשון, בבנק דיסקונט, לפני שהתחלתי בקריירה העיתונאית. דיסקונט, שהוקם על ידי משפחת רקנאטי יוצאת העיר סלוניקי, הפלה לרעה דווקא את יוצאי עדות אשכנז. כשנשאלתי למוצאי והשבתי "עיראקי", נשם מנהל כוח האדם לרווחה.
לפני קצת יותר משנה שוחח איתי ד"ר שלמה מעוז על ענייני אפליה עדתית. זה היה לאחר שהתברר לו שמועמדותו לדירקטוריון בנק לאומי טורפדה בכוונת מכוון. הוא בירר אצלי את הנוהל להגשת מועמדות ומיהר לעשות זאת. לאחר שהדלת נסגרה בפניו, הוא השמיע בפניי את תיאוריית הקונספירציה שלפיה ועדת המינויים מתעלמת מיוצאי עדות המזרח, ובנק לאומי שבניהול גליה מאור הוא בנק של לבנים.
המלצתי לו שלא ייתן לדעותיו אלה פומבי. חששתי מהנזק שעלול להיגרם לו. לטעמי, דעותיו היו מופרכות, לפחות בנוגע למערכת הבנקאית הישראלית. יש הטוענים שבני עדתי לדורותיהם בכלל השתלטו על המגזר הפיננסי הישראלי. רואה החשבון של בנק לאומי, גד סומך, הוא בעל שורשים עיראקיים עמוקים. כל המבין דבר וחצי דבר במיפוי עמדות הכוח בבנקים בישראל מבין שרואה החשבון סומך הוא האיש החזק האמיתי בסביבה הבנקאית.
פרופ' אפרים צדקה משמש חבר בדירקטוריון לאומי, אף שגם הוא נולד על גדות החידקל. רצה הגורל וגם אחד המועמדים להחליף את גליה מאור בניהול הבנק הוא רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים. חזקיהו הוא יליד עיראק, שגדל במעברות. נקווה שהשד העדתי לא יישלף מהבקבוק אם בסופו של דבר חזקיהו לא ייבחר. לא ארחיק לבית התפוצות בניתוח עץ השורשים של בכירי הבנקאות, אך אסתפק בציון העובדה שמנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (וקנין לשעבר) הוא ממוצא מרוקאי.
מה שמדהים בדבריו של ד"ר מעוז הוא עומק תחושת הקיפוח. קשה להאמין שבישראל של 2012 קיימים עדיין בשיח הציבורי דיבורים על אפליה על רקע עדתי במגזר העסקי. קליקות אחרות קיימות עדיין לרוב. מקובל לחשוב על הקליקה הירושלמית המבוססת על בכירי משרד האוצר והרגולטורים לשעבר.
קיימת גם הקליקה
החברית, שבה הקבלה לעבודה נעשית על בסיס היכרותו האישית של בעל השליטה עם המועמדים. זה הקריטריון העיקרי, למשל, שמנחה את בינו צדיק, הבעלים של "פז" והבנק הבינלאומי, כשהוא בוחר את מנהליו וחברי הדירקטוריון. לא ניתן להתעלם גם מהקליקה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון. אבל קליקה עדתית בעסקים בישראל של 2012?
אותי הטיעון הזה הפתיע. ככלכלן מוערך אמור ד"ר מעוז להבין שהקריטריונים המרכזיים לבחירת המנהל או הדירקטור הם יכולתו העסקית המוכחת, הצלחתו להשביח את העסק ולתרום לשורה התחתונה ברווח, וההפסד. ד"ר מעוז ניתח מגמות כלכליות בישראל ובעולם, דוחות כספיים, תקציבים ועסקאות. הוא מעולם לא העלה את הנושא העדתי כאחד הפקטורים. חבל שזה קרה דווקא כעת. מי יודע? ייתכן שגם הוא נפל שבוי בחיקה של אופנת המחאה החברתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם