פוגעים בנפגעים
אנחנו בפתחו של כאוס, מי שלא מאמין שיראה איזה שביתות מחכות לנו. העונש הזה בטח לא מגיע למי שמשלמים מיסים כמו שעון
לכל אחת מהשביתות יש סיבה, ואפילו טובה. אין על זה ויכוח. רשות מקומית בלי כסף היא גרועה יותר מממשלה בלי כסף, ומי שבמשפחה שלו יש מישהו שמועסק בתנאי קבלן, בטח לא יכול להגיד אף מילה רעה על שביתה כזו. לכאורה, התגלמות הסולידריות הישראלית.
אבל לפני שנתחבק כולנו כאחים למאבק, כדאי שנזכור מי ייפגע מהשביתה הזו. לא האנשים שנגדם היא תופעל, אלא האזרחים שעבורם היא תופעל. שביתה ברשויות המקומיות משמעה בתי ספר וגנים סגורים, ילדים שנשארים בבית והורים שמפסידים יום עבודה.
תוך שלושה ימים יתרוממו הרי אשפה ברחובות, ויחד עם הגשם והרוח המדינה תיראה כמו פח זבל אחד גדול, תוסס וריחני. העונש הזה בטח לא מגיע למי שמשלמים על ביוב, חינוך, חנייה וארנונה כמו שעון.
לכולנו, גם לראשי הרשויות המקומיות, הייתה הזדמנות לשנות את המצב. אבל החמצנו אותה. בקיץ, כשמאות האלפים יצאו לרחובות, כשהממשלה הייתה בפאניקה, כשהכיסאות התנדנדו,
אז צריך היה לשבור את הכלים. אבל אז ברשויות המקומיות היו עסוקים בבעיות אחרות, והצעירים עם האוהלים שדרשו צדק חברתי לא היו מספיק חצופים כדי לעצור את המדינה. עכשיו כל שביתה תפגע בעיקר באנשים שלמענם היא פורצת.
אולי כדאי שנחכה עם המחאה לקיץ הקרוב. הילדים, גם שלי, ממילא יהיו בחופש ויוכלו להצטרף לזעקה. ובאחריות, הזבל בקיץ הרבה יותר מסריח.