ברכת מחדל: ככה ממנים מאמן להפועל
ניצן שירזי לא יכול היה לסרב להזדמנות חייו. משה סיני שיפר עמדות. וקשטן עוד עשוי לנחות דווקא בבית"ר. בשביל כדורגל אמיתי בטור הזה תצטרכו להרחיק עד מילאנו
הדרך של אלי טביב לניצן שירזי לא היתה פשוטה כל כך. טביב פשוט לא יכול היה
פרגוסון התעניין כי הוא שוקל להחליף אווירה אחרי יותר מ-25 שנה , מוריניו ניצל את קשריו של פנחס זהבי עם גבי קצרה כדי לקבל פרטים אודות המועדון המייצג את מעמד הפועלים במדינת העמלים, וגווארדיולה מיהר לטלפן לידידתו אחינועם ניני כדי שתשיג לו בדחיפות את דורון אוסידון ממועדון הקופידון בנמל. הוא התעניין אם בעיית שי אבוטבול נפתרה, ותהה אם במידה שיגיע להפועל, הוא אכן יקבל שולחן נקי ויוכל להתחיל לעבוד בראש שקט לקראת המאבק מול ק"ש של שירצקי וחסארמה.
אבל מי שיותר מכולם לא הצליח להסתיר את אכזבתו על החתמת שירזי היה דווקא המאמן האיטלקי קרלו אנצ'לוטי. קרלטו זעם על כך שטביב לא עדכן אותו שהוא עומד להיפרד מדרור קשטן וכי הוא היה שוקל את צעדיו ומביא בחשבון את הפועל לפני שהיה חותם בפזיזות בפריז סן ז'רמן.
עכשיו קצת יותר ברצינות: אפשר לחשוב בין מי למה התלבט טביב לפני שהחתים את שירזי. רוני לוי מבין שהרבה מהפוזה שלו, של איש מקצוע מעמיק ואישיות רצינית, די קועקעה בהרפתקה המבזה שלו בבית"ר ירושלים.
ניר קלינגר די חסר ביטחון לאחרונה. הכישלון בב"ש פגע בשמו הטוב, ולהגיע להפועל ת"א אחרי שהיית סמל של מכבי ת"א שנים רבות, זה לא פשוט כל כך. קלינגר גם לא היה מקבל יותר מדי ימי
אתם מתארים לעצמכם מצב שבו קלינגר יורד מהמגרש אחרי ניצחון של הפועל והאוהדים מריעים לו, והוא מחזיר להם בהנפת אגרוף בידו האחת כאשר ידו השנייה מניפה את המגל? לא פשוט. בכלל, דומה שרוחו של אלי גוטמן, שיצא לתקופת שיקום בקפריסין, מרחפת גם על פני רוני לוי וקלינגר, שכנראה מאמינים שמה שהיה טוב לגוטמן יהיה טוב גם להם.
הסיפור של משה סיני די שונה. כאן כבר מדובר בזכות השיבה. הוא היה אמור להיות מועמד ראוי ומתאים. לא רק בגלל היותו כוכב עבר גדול הפועל אלא גם משום שיש לו, לפחות לדעתי הענייה, מה להציע מבחינה מקצועית אחרי ההרפתקה ההיא מלפני 15 שנה, ובוודאי אחרי שהיה עוזרם של אברהם גרנט ודרור קשטן בנבחרת.
לא לכל אחד ניתנה ההזדמנות ללמוד משניים מטובי וגדולי המאמנים של ישראל בכל הזמנים. וסיני רצה את לממש את זכות השיבה שלו. ולו רק כדי לסגור מעגל היסטורי, אבל גם היסטרי, עם מועדון נעוריו.
אבל סיני פחד לחזור השבוע, לא רק בגלל שהחוזה שהוצע לו הוגבל לארבעה חודשים. הוא פחד מהמעמד עצמו. מגודלו. כן, גם קומץ האולטראס שאיים למרר את חייו וחיי טביב השפיע על ההחלטה. סיני עדיין לא מבין שאותו קומץ בכלל איננו אוהד הפועל אלא אוהד קודם כל של עצמו. שיצלמו אותו, שיראיינו אותו. כי אין הפועל בלי הקומץ האווילי שבתמורה לציטוט בעיתון או סינק בטלוויזיה, היה מוכן לקבל גם את אבי נמני כמאמן הפועל.
ביום שלישי היה מצב שסיני מתרכך. שהוא לוקח את התפקיד. הוא אמר זאת במפורש. הוא שאל את אחד מידידיו הרבים בתקשורת "מה אתה אומר, לקחת?". הידיד השיב: "מה שאתה מרגיש". סיני : "עזוב, בוא נראה היום ומחר מה תהיה האווירה".
והאמת שהאווירה היתה די סבירה. אפילו קצת מעודדת, להוציא כאמור את הפמילייה האדומה. סיני אפילו גילה ניצוצות של פוליטיקאי, כנראה שאריות מתקופת עבודתו לצד קשטן וגרנט. אם הוא מקבל את ההצעה, הוא רוצה לצידו את שלום תקוה. מי כתקוה אמור להכשיר את המינוי. בעצם אולי לרככו. אבל החשש והפחד גברו.
סיני מסודר בחיים. משפחתית וכלכלית. הוא חבר של טביב, חבר קרוב ואמיתי, אבל אינו תלוי בו ולכן לא זקוק לחסדיו. הוא יוצא לא רע מהשבוע האחרון. בעיקר כי סוף סוף הוא בכותרות, הוא מחוזר והוא זה שדחה את החיזורים. זה מחזק את הביטחון העצמי המעורער ומוסיף לאגו. וגולת הכותרת של השבוע הפוליטי של סיני: אחרי שהוא אמר לא להפועל, מעכשיו הוא מועמד לגיטימי כמעט לכל קבוצה. וזה המון עבור מאמן שבאמת חי בצניעות, ושאיננו דוחף את עצמו בכוח לזרועותיהם של בעלי קבוצות.
נותרנו עם ניצן שירזי. ניצן במלעיל ולא במלרע. זה חשוב לניצן, אז נא להקפיד בהתאם. גם אם ניצן, במלעיל ובמלרע, לא מסכים, הוא סוג של ברירת מחדל. אז מה, למי שלא זוכר, גם גוטמן היה סוג של ברירת מחדל. זה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לו. עכשיו אפילו כביש 6 פתוח לפניו לנסיעה חופשית. זו הזדמנות חייו של שירזי, וטוב ויפה ומהיר ונכון הוא עשה כאשר קיבל את ההצעה לאמן בהפועל ת"א. צריך להיות טיפש כדי לדחות הצעה שאי אפשר ואסור היה לדחות.
שירזי (עדיין) לא מאמן גדול, אבל המועדון גדול וההזדמנות גדולה עוד יותר. אי אפשר להיכשל בה, רק להצליח. מקסימום לשמור על הקיים. הרי שירזי היום ללא קבוצה והשוק לא מי יודע מה. אם תהיה קטסטרופה, ומדוע שתהיה, הוא יחזור להתמודד על מקומו כמאמן בכיכרות קטנות יותר. מה שהוא ממילא אמור היה לעשות. שמירה על הקיים תגרום לו להתמודד על עונה נוספת בהפועל עם מאמנים מרמתו וניסיונו. והוא כבר שם ומכיר את המערכת. והקונקורנטים גם הם לא מליגת העל.
במקרה של הצלחה, באמת שהשמיים הם הגבול עבורו. כמובן שאליפות, אבל לא רק: גם סגירת הפער מק"ש, דילוג מעל אשדוד וחזרה למאבק האליפות עשויים להספיק. בתקווה ששירזי גם יחזיר את חדוות המשחק וטביב לא יציק ולא ינג'ס ולא יפריע, ואת שיש לו להעיר, יעיר בצורה תרבותית ומסודרת.
שאלה טובה, מה יהיה עם קשטן. אתם באמת חושבים שהוא מתאים לאמן את מכבי ת"א? תתפלאו, יש גורם בכיר ביותר בסביבות בית"ר ירושלים שהיה רוצה את קשטן, כמה שיותר מהר ובכמה שפחות כסף. ובכן, תודו שמדובר בנוסחה שעשויה להיות מושלמת לקשטן ולבית"ר בעקבות מצבם של הצדדים בימים אלו. הכלה הרי לא מושלמת והחתן גם הוא לא משהו.
ותשמעו סיפור על בית"ר, אם כי יכול להיות שאני מנותק, אבל בכל מקרה חובה לספרו: לפי אותו סיפור, ארקדי גאידמק מתנכל לאחרונה לבית"ר, כנקמה על יחס האוהדים כלפיו בבחירות האחרונות לעיריית ירושלים, בהן הוא ספג מפלה גדולה. מצידו שבית"ר תרד ליגה. הוא לא ישכח ולא יסלח, ולכן לא יעביר 400 אלף דולר שהוא הבטיח לחיזוק הקבוצה בחלון ההעברות.
מסופקני. נקמות שכאלה אינן מתאימות לגאידמק. בסך הכל הוא עשה רק טוב לבית"ר ויש רבים שמרגישים כלפיו סוג של געגוע מצד אחד ורחמים מצד שני. האיש הזה עשה רק טוב לבית"ר. אני מאלה שדי מתגעגעים אליו. למרות מילשטיין ההוא.
לגבי 400 אלף הדולרים: ובכן, שטויות, כסף זו הבעיה האחרונה של בית"ר היום. אפשר לחשוב את מי אפשר להביא במיליון ומשהו שקלים שלא נמצא בסגל של יובל נעים. וזה אותו סגל שחובה לחזור ולומר שבעונה רגילה היה יכול ככה סתם להתמודד על מקום בצמרת, ובעונה פחות טובה, כמו הנוכחית, גם על מקום באירופה. כל השאר גיבוב שטויות והבלים של גונבי דעת.
ביום ראשון הדרבי של מילאנו. לא אלאה ולא אחריש. אתם יכולים לנסוע חמש פעמים בשנה לספרד ולאנגליה כדי לצפות בסופר פלסטיקו במדריד ובברצלונה או, לרכוש חבילת כדורגל באלפי יורו כדי לצפות בפקקטע כדורגל של הכריסמס וראש השנה למניינם.
שידרתי ופרשנתי וכתבתי משם. מילאנו היתה ונותרה עיר הכדורגל המעוטרת ביותר בעולם. אינספור גביעי אירופה לאלופות, גביעי אופ"א, מחזיקות גביע וגביעים בין-יבשתיים. סאן סירו הוא הסקאלה של הכדורגל העולמי. ולכן תכניסו את זה טוב טוב לראש. מי שלא ראה דרבי בין מילאן לאינטר בסאן סירו לא יוכל לעולם, אבל לעולם, להגיד שחווה כדורגל אמיתי בחייו.
תודה לאל, נכון לאתמול אחר הצהרים, פאטו דחה את הצעת סן ז'רמן ויישאר במילאן. טבס ישאר במנצ'סטר סיטי ואולי יגיע לאינטר. הסיפור של פאטו מדהים כי הוא לא רק חלוץ ברמה עולמית, אלא גם בן זוגה של ברברה ברלוסקוני. הבת של הקוואליירה. לא פחות. ובחלוקה המשפחתית, שני בניו האחרים של סילביו קיבלו אחריות על חברות התקשורת וההוצאות לאור וברברה, שהתעקשה על מילאן, קיבלה נוכחות מסוימת גם כדי להיות קרובה לאלכס שלה. אז מה קורה כאן, אדריאנו?
אקו"ם