אפליה בכל מקום
בכל מוסד כמעט קיימת קבוצה כזו, שאם אינך משתייך אליה, אתה לא מוערך. גם בין ה"לבנים" לבין עצמם יש מי שמתאים ומי שלא
זה אולי קצת מצחיק, אבל אצלנו על גזענות באמת לא נוטשים. על אהדת בית"ר אולי כן, אבל גזענות? לא. זה לא ביג דיל. אולי תצקצקו בלשונכם על חוסר התקינות הפוליטית, אבל המרואיינת לפחות אמרה את האמת שכולנו עובדים קשה כדי להסתיר.
ההגדרה גורסת שגזענות היא האמונה שיש קשר בין מוצא ביולוגי לבין תכונות אופי וכישורים, והעדפתו של אדם רק משום שהוא משתייך לקבוצה מסוימת ולא לאחרת. אבל גזענות היא בעצם כל אפליה שנעשית כלפי אדם בגלל השתייכותו לקבוצה. ברגע שמסתכלים על זה כך, מגלים שהאפליה הזו קיימת כמעט בכל מקום, נעשית כמעט על ידי כל אחד, וכולנו חוטאים בה במידה זו או אחרת.
שלמה מעוז מ"אקסלנס", בדבריו הבוטים שעלו לו במשרתו, דיבר בדיוק על זה. הכותרות כמובן נדלקו על עניין הצבע, אבל הגזענות שהוא התייחס אליה אינה בהכרח של "לבנים" נגד "שחורים". האפליה האמיתית קיימת באליטות השולטות ובכל מוסד כמעט קיימת
קבוצה כזו, שאם אינך משתייך אליה, אתה לא מוערך, לא מקודם ומרגיש כמו אאוטסיידר שאינו במקומו.
כן, גם בין ה"לבנים" לבין עצמם יש מי שכן מתאים ומי שלא, וכולם יודעים מי הוא מי, גם אם הקבוצה שאליה אדם משתייך לא נוצרה על בסיס גזע ביולוגי, אלא על פי קריטריונים אחרים שאינם קשורים לכישורים.
אנחנו פשוט יותר מדי שונאים את מי שאינו בדיוק כמונו, ולא ממש משנה מאיזו סיבה. כאילו לא קיבלנו מעולם את העובדה שאנחנו עם אחד עם המון פלגים. כאילו לא בא לנו להבין שכדי להמשיך לחיות פה עלינו ללמוד לקבל באמת את מי ששונה מאיתנו, ולא רק להעמיד פנים.
אנחנו מזדעזעים מהגזענות כלפי האתיופים, ובצדק, אבל מרגישים לגמרי בסדר עם השנאה שהתפתחה פה כלפי החרדים. אנחנו נחרדים מרצונם של הפוליטיקאים לסתום את הפה לרביב דרוקר, אבל אם יסתמו את הפה לאיזה "טייקון", אנחנו נחייך, כי לו זה מגיע.
אנחנו המומים מהתנהגותה הבוטה של אנסטסיה מיכאלי ומצדיקים את השעייתה, אבל מעלימים עין מחנין זועבי שחזרה לכנסת למרות השתתפותה במשט על המרמרה, כאילו כלום. אז נכון, זו לא ממש "גזענות" על פי הספר. ובכל זאת, מבחינתנו "הגזענות היא דבר נורא", אף על פי שתכל'ס, נורא תלוי את מי מפלים.