בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה
מערכת המשפט והצדק זקוקה לאנשים כמו יורם שפטל. כחברה אנחנו בונים לעצמנו את עולם הערכים והמידות שבו אנו רוצים לחיות ומעצבים את היחס לאנשים כמותו
שפטל מייצג את כל מי שלא היינו רוצים לפגוש. הרכש האחרון שלו הוא אדם שהמשטרה טוענת שאנס פעוט בן שנה וחצי. בעיניו של שפטל אין מי שלא ראוי לייצוג. שפטל יפתח את דלתו בפני כל מי שיפתח בפניו את לבו, וכנראה גם את כיסו.
עו"ד יורם שפטל הוא אחד האנשים הכי שנואים במדינת ישראל. אין לו עכבות, הוא גס, נהנה מפרובוקציה, מתנשא, יהיר ובנוסף לכך גם בעל אמצעים. האיש מצליח לעשות דברים שהם בניגוד גמור לצו מצפוננו ותפיסתנו המוסרית והערכית. בשם השנאה הזאת כבר הותקף שפטל פיזית לא פעם, הצלקות שעל פניו הן תוצר של חומצה שנשפכה עליו כשייצג את דמיאניוק.
והדבר הכי נורא אצל שפטל זה שהוא מצליח. לאיוואן האיום העניק ייצוגו של שפטל הרבה מאוד שנות חופש. בזכות שפטל קבע בית המשפט כי ישנו ספק האם האיש שהועמד למשפט בישראל הוא אותה חלאת אדם שאחראית למותם של אלפי יהודים. רק אדם כמו יורם שפטל יכול היה להתייצב מול כל מדינת ישראל ולהגן על מי שרבים מאתנו היו מוכנים לחנוק במו ידיהם.
אבל עוצמת השנאה כלפי שפטל אינה גורעת מעובדת היותו חלק חשוב מהדמוקרטיה הישראלית. רק בדמוקרטיה אמיתית יכול נאשם בפשעי מלחמה לקבל ייצוג של עורך דין ישראלי ולצאת זכאי מחמת הספק. רק בדמוקרטיה חזקה שבה מערכת המשפט יודעת להפריד בין טוב לרע, בין אסור למותר, יכול אדם כמו יורם שפטל לקבל במה. רק בחברה דמוקרטית המושתת על ערכים בריאים יכול להתקיים קיצון כמו שפטל, קיצון שמסמן הרבה יותר טוב את גבולותיו של המרכז והשפוי והנורמלי.
נכון, דמוקרטיה נותנת במה גם לעמדות לא פופולריות. ונכון, שפטל מנצל אותה
כמה מאיתנו היו, באמת, רוצים להיות יורם שפטל? כמה מאיתנו היו מוכנים לשבת לצדו של אדם שנאשם באונס פעוט בן שנה וחצי? כמה מאיתנו היו רוצים להגן על דמיאניוק? אבל כמה מאיתנו היו מוכנים לחיות בחברה שבה אין ולו אדם אחד שמוכן להגן ולייצג את החלאות האלה?
מערכת המשפט והצדק זקוקה לאנשים כמו שפטל. אנחנו, כחברה, בונים לעצמנו את עולם הערכים והמידות בו אנו רוצים לחיות ומעצבים בעצמנו את היחס לאנשים כמוהו.
כשיגאל עמיר רצה להביא ילד לעולם לנו לא הייתה זכות למנוע ממנו לעשות זאת. השאלה היא תמיד איך, כחברה, נתייחס לאישה שהייתה מוכנה להינשא לרוצח ולשאת ברחמה את זרעו.
אפשר לשנוא את שפטל, אפשר גם לקלל אותו. אפשר ורצוי להימנע מכל אינטראקציה חברית עם אדם כזה. אבל למרות תחושת הקבס שהאיש מעורר יש לברך על כך שהדמוקרטיה שלנו מכילה גם טיפוסים כמוהו. בעצם זה שהוא מגן על חלאות הוא גם מגן על המושג דמוקרטיה.