בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה

מערכת המשפט והצדק זקוקה לאנשים כמו יורם שפטל. כחברה אנחנו בונים לעצמנו את עולם הערכים והמידות שבו אנו רוצים לחיות ומעצבים את היחס לאנשים כמותו

מיכל אהרוני | 12/4/2012 0:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
יש אנשים שאוהבים לשנוא. יש אנשים שאוהבים ששונאים אותם. עו"ד יורם שפטל משלב בתוכו את שתי התכונות הללו. השנאה שלו לאחרים והשנאה של אחרים אליו מניעות ומובילות אותו.

שפטל מייצג את כל מי שלא היינו רוצים לפגוש. הרכש האחרון שלו הוא אדם שהמשטרה טוענת שאנס פעוט בן שנה וחצי. בעיניו של שפטל אין מי שלא ראוי לייצוג. שפטל יפתח את דלתו בפני כל מי שיפתח בפניו את לבו, וכנראה גם את כיסו.

עו"ד יורם שפטל הוא אחד האנשים הכי שנואים במדינת ישראל. אין לו עכבות, הוא גס, נהנה מפרובוקציה, מתנשא, יהיר ובנוסף לכך גם בעל אמצעים. האיש מצליח לעשות דברים שהם בניגוד גמור לצו מצפוננו ותפיסתנו המוסרית והערכית. בשם השנאה הזאת כבר הותקף שפטל פיזית לא פעם, הצלקות שעל פניו הן תוצר של חומצה שנשפכה עליו כשייצג את דמיאניוק.

והדבר הכי נורא אצל שפטל זה שהוא מצליח. לאיוואן האיום העניק ייצוגו של שפטל הרבה מאוד שנות חופש. בזכות שפטל קבע בית המשפט כי ישנו ספק האם האיש שהועמד למשפט בישראל הוא אותה חלאת אדם שאחראית למותם של אלפי יהודים. רק אדם כמו יורם שפטל יכול היה להתייצב מול כל מדינת ישראל ולהגן על מי שרבים מאתנו היו מוכנים לחנוק במו ידיהם.
רק בדמוקרטיה חזקה יכול אדם כמו יורם שפטל לקבל במה

אבל עוצמת השנאה כלפי שפטל אינה גורעת מעובדת היותו חלק חשוב מהדמוקרטיה הישראלית. רק בדמוקרטיה אמיתית יכול נאשם בפשעי מלחמה לקבל ייצוג של עורך דין ישראלי ולצאת זכאי מחמת הספק. רק בדמוקרטיה חזקה שבה מערכת המשפט יודעת להפריד בין טוב לרע, בין אסור למותר, יכול אדם כמו יורם שפטל לקבל במה. רק בחברה דמוקרטית המושתת על ערכים בריאים יכול להתקיים קיצון כמו שפטל, קיצון שמסמן הרבה יותר טוב את גבולותיו של המרכז והשפוי והנורמלי.

נכון, דמוקרטיה נותנת במה גם לעמדות לא פופולריות. ונכון, שפטל מנצל אותה

היטב ומכיר את חולשותיה וגבולותיה. אבל חברה חזקה יודעת להביט באדם כמו יורם שפטל ולהוקיע את דבריו ומעשיו ועדיין לתת לו להיות חלק מתוכה. חברה דמוקרטית חזקה נבנית דווקא ממי שמעז לחשוב אחרת, אפילו אם הוא עושה זאת בעבור בצע כסף או סתם תשומת לב.

כמה מאיתנו היו, באמת, רוצים להיות יורם שפטל? כמה מאיתנו היו מוכנים לשבת לצדו של אדם שנאשם באונס פעוט בן שנה וחצי? כמה מאיתנו היו רוצים להגן על דמיאניוק? אבל כמה מאיתנו היו מוכנים לחיות בחברה שבה אין ולו אדם אחד שמוכן להגן ולייצג את החלאות האלה?

אפשר לשנוא אותו אבל צריך לברך אותו

מערכת המשפט והצדק זקוקה לאנשים כמו שפטל. אנחנו, כחברה, בונים לעצמנו את עולם הערכים והמידות בו אנו רוצים לחיות ומעצבים בעצמנו את היחס לאנשים כמוהו.

כשיגאל עמיר רצה להביא ילד לעולם לנו לא הייתה זכות למנוע ממנו לעשות זאת. השאלה היא תמיד איך, כחברה, נתייחס לאישה שהייתה מוכנה להינשא לרוצח ולשאת ברחמה את זרעו.

אפשר לשנוא את שפטל, אפשר גם לקלל אותו. אפשר ורצוי להימנע מכל אינטראקציה חברית עם אדם כזה. אבל למרות תחושת הקבס שהאיש מעורר יש לברך על כך שהדמוקרטיה שלנו מכילה גם טיפוסים כמוהו. בעצם זה שהוא מגן על חלאות הוא גם מגן על המושג דמוקרטיה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מיכל אהרוני

צילום: .

יועצת תקשורת. בעלת תואר שני בתיאטרון מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון

לכל הטורים של מיכל אהרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים