מי לא רציונלי
דיסקין תכנן את דבריו וידע כי יתפרסמו. למה כעת? מי שדיבר עמו בסוף כהונתו פגש אדם שהשלים את משימתו ואין בו מרירות או החמצה
מי שטוען שפעולה ישראלית רק תזיק למאמץ לעצור את הפצצה, מואשם בכך שלמעשה הוא כבר מסכים שתהיה לאיראנים פצצה ביד. כשאהוד ברק אומר שהאיראנים מתקרבים לסף החסינות, שלב שבו ישראל לא תוכל עוד לתקוף את מתקני הגרעין שלהם - אף שהאתר המבוצר ביקום יגיע גם בגודלו המקסימלי לגודל שאין בו די לייצר פצצה - הוא שם את יכולת הפעולה שלנו בראש סדר העדיפויות.
ברק יוצא מתוך אותה הנחה, שלפיה מה שנפגע בו בכוח - יחדול מלהתקיים. זו הנחה שהנשיא אובמה, הצמרת הביטחונית של ארצות הברית והצמרת המבצעית של ישראל, כולם מפקפקים בה. לזה דיסקין מתכוון כשהוא מדבר על "משיחי".
מתוך אותה מנטליות עוסקים אצלנו רק ביכולות, כי ההנחה היא שכוונת האויב תמיד טוטאלית: להשמיד אותנו בכל מחיר. אחת לכמה זמן מעריך גורם מודיעיני כמה קרובים האיראנים לסף היכולת, שאחריו יצטרכו רק להחליט ואז ייצרו פצצה בתוך חודשים או שנה.
מכיוון שאין שום אמונה ביעילותו של הלחץ הכלכלי והמדיני, ומכיוון שההנחה המנטלית, שאין לה שום ביסוס מודיעיני, היא שחמינאי וכפופיו כבר החליטו להגיע לפצצה, נוצרת משוואה שבעיני ראשי הזרועות - מאיר דגן, דיסקין, אשכנזי (שלא דיבר בגלוי, אבל מקורביו רומזים ורומזים) - היא לא רציונלית.
אותה ראיית עולם, אם כי כמובן בניסוח אחר לגמרי, השתמעה מראיונות החג של הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ, שתיאר את התנהגותם של מנהיגי איראן כרציונלית.
דגן הציג לפני יותר משנה תיאוריה אחרת לגמרי, שלפיה בשלב הזה - ושום דבר
הוא, ועכשיו גם דיסקין, לא אומרים שאפשר לחיות עם פצצת אטום בידי האייתוללות; הם חושבים שפעולה מוקדמת ונמהרת שלנו תעלה במלוא הנזק, ולא תעשה דבר פרט לאישוש סופי של החלטה איראנית להגיע ליכולת גרעינית מבצעית.
דבריהם של דיסקין ודגן מתייחסים לדברים שקרו בחדרי הדיונים בסתיו 2010. את המעט שידוע על הדיונים האלה אי אפשר לפרט, אבל לא רק הם, אלא גם אישים פוליטיים, יצאו מהסבב ההוא של דיונים על איראן מודאגים מאוד.
בדבריהם הגלויים הם מבקשים להבהיר כמה מה שראו עיניהם מדאיג אותם ביחס להחלטות עתידיות, ולא פחות מזה להתוות קו אתי-מקצועי ליורשיהם.
בעניין זה צריך לומר שלראש השב"כ אין בעניין האיראני אחריות מבצעית או יכולת הערכה עצמאית משמעותית; לדיסקין היה סביב השולחן מעמד אישי, שאותו רכש בדין בשנות כהונתו המוצלחת מאוד בראשות השירות. מי שהקשיב לו אז בכובד ראש ובהערכה יכול עכשיו ללכלך עליו, אבל ספק אם משהו יידבק.
מה שמביא אותנו לפן האישי. דיסקין תכנן בבירור את דבריו וידע שיתפרסמו. הצילום שלהם לא היה מחתרתי, והכנת הציטוט מספר זכריה לא הייתה מקרית, כמובן.
רק הוא יודע למה, פרט לעובדה שאליה רבים מאיתנו התייחסו בסבב הקודם של ויכוחים על איראן בסתיו האחרון: עם השתפרות מזג האוויר, הנושא חוזר ועולה לכותרות.
רבים שניסו להסביר אז את התנהגותם של ברק ונתניהו גרסו שהם רק מכינים את הקרקע לסבב הבא, שיתחיל באפריל. תסתכלו בלוח השנה, אפריל הגיע.
צריך להגיד: עמדת ה"תחזיקו אותי" של ישראל השיגה עד עכשיו לא מעט. יש רגליים לטענה שבלעדיה לא הייתה ארצות הברית מחמירה את הסנקציות ולא הייתה מגיעה אל סף איום גלוי בפעולה צבאית משלה.
אלא שמי שישבו ליד נתניהו וברק ברגעים מסוימים אינם מוכנים להישבע שהם לא עברו את סף ה"תחזיקו אותי" לדחיפה של ממש לפעולה, שבעיני אותם אנשים, גם היום, תשיג מעט ותהרוס הרבה, כולל את הדרך האפקטיבית ביותר לעצור את האיראנים.
האמירות מסביבת נתניהו לגבי "התסכול של דיסקין מכך שלא התמנה לראש המוסד" מרושעות במיוחד. דיסקין רצה ללכת הביתה בתום כהונתו.
הרעיון שיהיה ראש המוסד היה של נתניהו עצמו. דיסקין סירב בתחילה ואחר כך בהחלט הרהר בעניין ברצינות, רק כדי לגלות שנתניהו לא ממש התכוון, כדרכו גם במינויים אחרים.
מי שדיבר עם דיסקין בסיום כהונתו בשב"כ פגש אדם שהרגיש שהשלים את משימתו בשירות המדינה, ואין לו שום מרירות או רצונות שלא התממשו.
אשר לעניין גלעד שליט: השב"כ ודיסקין בראשו אכן נחלו כישלון חרוץ, שמה שידוע היום על תנאי כליאתו של שליט רק מחמיר אותו. אבל מי שפעל בניגוד לכל אמונותיו ומטעמי פופוליזם היה נתניהו, ולא דיסקין.
אותם אנשים גם אומרים שדגן מתבטא כפי שהוא עושה בעניין האיראני כי הוא והמוסד שבראשו עמד קיבלו את האחריות לעצור את הגרעין האיראני ונכשלו. גם האמירות האלה מופרכות, ולכן לא נדבקות.
ואם כך, נשארנו עם הנהגה מדינית-ביטחונית שכל הבכירים שהיו כפופים לה מביעים בה אי-אמון, שגרם להם לחרוג ממידותיהם ולהסתכן באובדן האהדה הציבורית העצומה שקיבלו.
ונשארנו עם ויכוח על עניין חשוב מאין כמוהו, שלא רק ההנהגה אלא גם רבים בציבור מתייחסים אליו ביחס לא רציונלי. מה שדיסקין אומר לנו הוא שהלא-רציונליות הזו מדאיגה, לא פחות מסיבוב הטורבינות בנתנז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם