טלפון שבור
השר כחלון מתגאה במהפכה הסלולרית אבל מתעלם ממצוקות גדולות בהרבה. מה זה מאות אלפי אנשים רעבים לעומת טלפונים ניידים בזול?
ובכל זאת, מה שקורה כאן מאז החליטו "הוט מובייל" ו"גולן טלקום" לשבור את השוק, עם מחירים שעל פניו נשמעים מטורפים, הוא מוגזם לחלוטין. אולי אפילו לא תקין (אף שהוא חוקי לגמרי). עומד ראש ממשלת ישראל, זחוח ומחויך כדרכו, וקורא לאזרחי ישראל לעזוב את החברה שאליה הם משתייכים ולעבור לאחת החברות החדשות, תוך שהוא מסביר את פשטות המעבר. השר שלו, משה כחלון, הפך לגיבור לאומי. הנה לנו שר חברתי באמת, שדואג לחלשים ונלחם את מלחמתם.
אלא שהחלשים הם לא רק צרכני הטלפונים. הם גם עשרות אלפי אזרחים נזקקים שאין להם ביטחון תזונתי, או במילים אחרות, הם סובלים חרפת רעב. על פי נתוני העמותות המטפלות בחלוקת מצרכי מזון בסיסיים לאותם עניים ורעבים, משרד הרווחה בראשותו של השר כחלון אינו מעביר להן כספים.
לפיכך, ייתכן שכבר בזמן הקרוב גם מעט המזון שהעמותות הללו, הנשענות אך ורק על תרומות, מספקות לעניי ארצנו, לא יספיק לכולם, ורבים מהם עלולים להגיע למצב של תת-תזונה. זה לא יפריע לשר כחלון להינשא על כפיים כי מה זה אנשים רעבים לעומת טלפונים ניידים בזול.
החלשים הם גם אלפי העובדים בחברות הסלולר הוותיקות שייאלצו לשוב לביתם ולשבת בו ללא עבודה וללא משכורת. יכול להיות שאחרי שיפסיקו לקבל דמי אבטלה בעקבות פיטוריהם, יצטרפו גם הם אל עשרות האלפים הנזקקים לתרומות מזון. והחלשים הם גם מאות אלפי החוסכים בקרנות הגמל והפנסיה, שמשקיעות את כספם בבורסה, ועכשיו הכסף שלהם שווה הרבה פחות, מכיוון שהבורסה בכללה מתרסקת כבר כמה ימים טובים, ובפרט כאשר מדובר על חברות תקשורת שנחשבו חברות די בטוחות, ולכן ההשקעה בהן הייתה בגדר השקעה סולידית.
בכל הנאמר לעיל אין משום טענה שלא היה צריך לעשות רפורמה בשוק הטלפונים הניידים. אבל העוצמה של הרפורמה הזו נראית במידה מסוימת כמו חוסר אחריות וחוסר ראייה לטווח ארוך יותר. וגם המהירות שבה היא מתרחשת צריכה להעלות ספק מסוים. במהלך של ימים אחדים נוספו לשלוש חברות הסלולר הוותיקות עוד שלושה מפעילים וירטואליים ושתי חברות חדשות.
כל אחד מבטיח את השמיים. המחירים
ועדיין, ראוי היה להביא לשינוי בענף הסלולר, בעיקר בשל תשלומי יתר אדירים של הצרכנים. אבל קצת מתינות לא הייתה מזיקה. קצת מחשבה על כל המפוטרים. על התגובה הקשה של הבורסה, שמשפיעה ישירות על החיסכון הפנסיוני של כולנו. אלא שאם הייתה מתינות, לא הייתה חגיגה. לא הייתה הנפה באוויר של שר התקשורת ולא היה חיוך של ניצחון על פניו של ראש הממשלה. ואולי, קשה כרגע לדעת, גם לא היה סיפור שמתחיל כשמח ועלול בהמשך להיות קצת פחות שמח. מתי? כשהמודל הכלכלי של החברות החדשות לא ממש יעמוד במבחן התוצאה.