וילך המבקר אל הגאון
זכויות היוצרים על "אחריות מיוחדת" דווקא אינן שמורות למבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס. את המקור ניתן למצוא כמובן במקורות
אני מניח שיש כאלה שכל הטקס הזה, בעיקר העריפה, אינו לרוחם. אז כדאי לומר שבגלל התנאים המחמירים והמגבילים שהציבו חז"ל לקיום מצוות עגלה ערופה, ספק אם זו אכן קוימה אי פעם. בכל מקרה היא מהמצוות שהן בגדר חוקים שטעמיהם אינם ידועים לנו. לפיכך רבו הפירושים על משמעותה ומטרתה. נלך לשאלה אחת המזדקרת מקריאת הטקסט המקראי והמתקשרת לענייננו.
ההרוג שגופתו נמצאה הוא אלמוני. הרוצח לא ידוע. ואז, באופן שרירותי למדי, מטילים את האשמה על העיר הקרובה )בהנחה גאוגרפית מעורפלת שהרוצח בא דווקא ממנה(. זה עוד כלום; מחייבים את כל זקני העיר לרחוץ את ידיהם על העגלה, כדי לסמל את ניקיון כפיהם בפרשה זו ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". נו באמת, וכי מישהו מעלה על הדעת שהזקנים האלה, הדיינים וראשי הציבור, הם הרוצחים או שראו את הרצח ושתקו?
כפרה על הרצח
זה לא אני שואל. חז"ל כבר תמהו על כך, וזה לשון המשנה במסכת סוטה: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא, שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה". כלומר מנהיגי העיר מצהירים: אין לנו אפילו אחריות עקיפה לרצח, בהזנחת ההרוג מבחינה ביטחונית או סוציאלית ובגרימת מצב שלא יכול היה לעמוד על נפשו.
לרגע זה נראה כבריחה שלהם מאחריות, אבל לא. ההפך הוא הנכון. מה שהם אומרים בעצם הוא: יש לנו בהחלט, כמנהיגי העיר וסביבותיה, אחריות לשלום הציבור ולעוברי האורח בתחומנו, לביטחונם ולרווחתם, אך המקרה הפרטי של הנרצח הזה לא בא כלל לידינו ולא יכולנו לממש לגביו את האחריות שלנו. וכל הטקס המפורט בתורה, עם רחיצת הידיים ובקשת הכפרה על הרצח, מלמד שהם נושאים במקרה כזה באחריות מנהיגותית, "אחריות
מיוחדת", אף שאין בהם אפילו שמץ של אשמה ישירה.
אתם מבינים בוודאי לאן אני מוביל, אבל אגייס לעזרתי את רב סעדיה גאון, מגאוני בבל, פרשן ופילוסוף. וכך הוא כותב בעניין עגלה ערופה בספרו "אמונות ודעות": " אומר אני כי כמו שראוי לייסר את האדם על עשותו מה שאין ראוי לו לעשות, כך ראוי לייסרו על עזבו מלעשות מה שראוי לעשות. אילו העמידו להם שומרים וסובבים בעיר, היה נודע 'מי היכהו'.
וכיוון שלא עשו כן, נתחייבו עונש". נשמע כמו ציטוט מדוח ביקורת של לינדנשטראוס, לא? שהרי מהי קביעתו של רב סעדיה אם לא "אחריות מיוחדת"? מבקר המדינה אינו יכול איפוא לרשום פטנט על המונח הזה, וגם לא על הטלת אשם בכאלה שהיו צריכים לפעול - ולא פעלו. כל הזכויות שמורות לגאון הבבלי, אילן גבוה שהמבקר יכול לכל היותר להיתלות בו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם