תמונת מצב: המדינה משתזפת על שפת הים
בטור משנת 87', משיב יוסף טומי לפיד למכתבי הזעם של הקוראים, וטוען: למרות מקרי הסעד הרבים, רוב התושבים במדינה חי כיום טוב מאי פעם
ובחזרה ל-2012:
- מדוע אנחנו עומדים בפני עליית מחירים נוספת?
- אחרי אסם ויוניליוור: גם קוקה-קולה מעלה מחירים
- שכר הדירה הממוצע בישראל שובר שיאים
מצב המכנסיים נואש כי עקבות החייט נעלמו מאז נראה לאחרונה מטייל בשאנז אליזה. אולם יש סיכוי לקבל את השמלה מהניקוי היבש כי מישהו פגש את בעל החנות בנמל התעופה קנדי, בדרכו לציריך, וזה כבר סימן מעודד. אם נכונה השמועה שבנו של מנהל הבנק מסיים קורס צנחנים, אז האבא ייקח טיסה מהונג קונג דרך אמסטרדם כדי להגיע לטקס הסיום ואנחנו נקבל הלוואה. גם הדוור חזר בינתיים מאילת והביא אישית מכתב מהדודה בלומה.
השכן התלונן אמש שקשה לו להחליט בין סיטרואן ללאנצ'יה, במקום הסובארו, אבל הגיס שלו קנה עכשיו פז'ו, למרות שאחיו ממליץ על סיארה, בעוד שבנו צריך להסתפק בדלתא. כל זה תלוי, כמובן, אם יוסיף עוד הקיץ את החדר על המרפסת או שימכור תחילה את הסירה.
האופוריה מוצדקת?
לפני שאני ממשיך, אותיר כאן, ברשותכם, כמה שורות ריקות, עבור מכתבי הזעם של קוראים: כן, נכון שיש בארץ רבבות מקרי סעד, עיירות פיתוח משוועות לסיוע, מושבים מתמוטטים, זקנים שלא מוצאים מיטה בבתי חולים.
אבל נכון באותה מידה - וצריך לדעת זאת אם אנחנו רוצים להבין איפה אנחנו חיים - שהרוב המכריע של תושבי המדינה חי כיום טוב יותר מאי פעם. שבניגוד לכל הקטסטרופות המשתקפות מכלי התקשורת אין דאגת היהודים נתונה לא לבעיית השטחים ולא למטוס הלביא, אלא לנסיעות, בילויים, מכשירים אלקטרוניים ומכוניות.
תמונת
יכול להיות שהאופוריה אינה מוצדקת, שאין בסיס אמיתי לשגשוג, ליד כפר גלעדי נופלות קטיושות, בשכם זורקים בקבוקי מולוטוב, בירושלים מפגינים ה"שחורים" ובירוחם אין עבודה. כל זה טוב ויפה או לא טוב ולא יפה, אבל האמת היא, אמת מציאותית ופסיכולוגית גם יחד, לא רק פאקט אלא גם עובדה, שמדינת ישראל נמצאת, פיזית ונפשית, על שפת הים ומשתזפת.
חוף הים באשקלון. פרצופה של המדינה?
צילום: אדי ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם