המבחן האמיתי שלנו
האויב הנוכחי של העיתונות הוא אובדן האתיקה המקצועית, שעליה מאיימים גופים כוחניים שעיתונות חופשית לא מעניינת אותם
העיתון שבו כיהנתי כסגן עורך בשנות השמונים של המאה הקודמת, "על המשמר," נסגר בייסורים בשנת .1995 אך בתוך הכאב וסימני השאלה יש בכל זאת שביב של בשורה: לא נסגר עיתון נוסף, לא נאלם עוד קול תקשורתי מרכזי, שהרי מהותה של הדמוקרטיה אינה רק קיומה של עיתונות, אלא קיומה של עיתונות מגוונת ורבת קולות.
נהוג לטעון ש"האינטרנט פגע בעיתונות המודפסת." יש בכך מידה של אמת, שכן הרגלי הקריאה של דורות חדשים השתנו. אבל זו אינה כל האמת. רוב העיתונים שנסגרו בישראל, בעיקר ברבע האחרון של המאה ה,20- נסגרו לפני פרוץ האינטרנט.
הסיבה המרכזית לירידתה של העיתונות המודפסת היא המודל הכלכלי הבעייתי של עיתון מודפס: המערך העצום של כוח האדם והוצאות הנייר וההדפסה העצומות דורשים מסה קריטית של קוראים קבועים ומזדמנים - והעיתונים המפלגתיים והשבטיים של אותה תקופה לא יכלו לייצר את המסה הזאת.
מלבד זאת, האינטרנט עדיין לא ייצר יתרונות יחסיים מוחלטים מול העיתונות המודפסת. עדיין יש לדפוס מעמד שנקנה במאות שנים של עיתונות מודרנית - מעמד של סמכות תקשורתית, של מדיה הנוכחת בחלל שאפשר לאחוז בה. ייתכן שזו תקופת ביניים, אבל בתקופת הביניים הזו יתייצבו עדיין הדפוס והמדיה הדיגיטלית ראש בראש, וינסו בעיקר ליצור שיתופי פעולה ולא חיסול.
אבל הדיון הזה כולל סוגיה מהותית שהיא בעיניי לבו של העניין. העיתונות המודפסת היא טכנולוגיה. העיתונות בכלל היא מקצוע, שאמנם גובש ועוצב בעיתונות המודפסת, אבל הוא עומד ביסודה של העיתונות המשודרת והמקוונת. את מקצוע העיתונות מגדירה האתיקה שלו, שהיא בקווים גסים הכלל שעל העיתונאי לחתור אל האמת בדיווח בכלים העומדים לרשותו ולפעול ללא שיקולים זרים, פוליטיים, כלכליים או אישיים.
האתיקה הזו היא הבסיס למעמדה המיוחד של העיתונות בדמוקרטיה. היא אינה ממומשת
האויב האמיתי של העיתונות הוא האובדן של האתיקה המקצועית. אתיקה מקצועית נשמרת בראש ובראשונה על ידי חילופי דורות של עיתונאים מחויבים, שבחרו במקצוע הזה לא רק כשלב מעבר בין הרפתקה בהיי-טק למשרה ביחצנות (שהיא מקצוע ראוי בפני עצמו) או אפילו כמקפצה פוליטית. על האובדן הזה מאיימים גופים שעיתונות חופשית אינה מטרידה אותם, ושיש בידם כוח רב.
מאיימת עליה גם העמדה הפוסט-מודרנית שבה אין אמת ושקר, אין סמכויות מקצועיות, ואין משמעות לזהות בין אדם למקצוע. אם רוח העיתונות תמשיך להתקיים, תהיה תקומה גם לעוד ועוד אמצעי תקשורת. זהו המבחן האמיתי שלנו העיתונאים, וגם של "מעריב" החדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם