
האש בדרום: התנגשות אינטרסים
מבחינה ביטחונית הגיעה העת לפעול בעזה אך מבחינה מדינית טהורה הירי, לצערנו, טוב לישראל. כל עוד נמשך הירי, הפוקוס מתמקד בקורבנוּת של הישראלים לצד הלגיטימציה הפוחתת של אש"ף לקבל הכרה מהאו"ם
מבחינה ביטחונית, גם בצמרת מבינים שהגיעה העת לפעול. חמאס מדרדר ביוזמתו את המצב, מגביר את ירי הטילים, מפעיל מנהרת נפץ, מפוצץ עוד ועוד מטענים ומשגר טיל נגד טנקים מעומק הרצועה אל מעבר לגבול. חייהם של מיליון מתושבי ישראל חשופים כבר מזמן לאיום טילים קבוע של החמאס, אין ספק שהגיעה השעה להסירו.
אבל מבחינה מדינית מראה מפת האינטרסים מסקנה הפוכה בדיוק. ראשית, כל עוד ישראל אינה מפעילה כוח, היא נתפסת כקרבן – דימוי מועדף אצל מעצבי דעת הקהל המערבית. טילים נופלים בשדרות: הם רעים לתושבים אבל טובים להסברה. זה נשמע רע אך זו המציאות. בתזמון הנוכחי, הטיעון הבעייתי הזה תקף שבעתיים.

"ירי הרקטות - רע לישראלים, טוב לישראל". שדרות אמש צילום: אדי ישראל
באותן שעות שהטילים נפלו בעוטף עזה, ישבו אתמול בווינה עשרות דיפלומטים ישראליים ונערכו לקרב בלימה נגד הבקשה הפלשתינית לקבל מעמד של מדינה לא חברה באו"ם. אין ספק שישראל תפסיד בהצבעה אך השאלה החשובה גם לפלשתינים היא איזו לגיטימציה תקבל הבקשה ממדינות המערב. כשישראל מגיעה להצבעה מעמדת הקרבן היא מקבלת יותר נקודות. כשהיא מגיעה בעת הפעלת כוח צבאי, היא מקבלת פחות. זה אכזרי ומעוות, אך זו המציאות המרה.
נקודה שנייה וחשובה לא פחות: הירי של חמאס אמנם פוגע בתושבי ישראל אבל מחליש את אש"ף ואת אבו-מאזן. זה כנראה גם אחד המניעים של איסמעיל הנייה להצית את הגזרה. המריבה הפנימית בקרב הפלשתינים, לא נעים לומר, נוחה לישראל. היא מחזקת פלאים את טענת מנהיגינו שהקיפאון בתהליך המדיני אינו באשמת ירושלים אלא באשמת
רמאללה.
שר החוץ, אביגדור ליברמן, שואל כבר חודשים את מי בדיוק מייצג מחמוד עבאס. אתמול החל גם נתניהו להעלות את הקושיה הזו. "אם אבו-מאזן טוען שהוא הנציג הבלעדי של העם הפלשתיני מדוע אינו לוקח אחריות על הירי מעזה", שאלו גורמים בסביבת רה"מ, שאלה שהכל יודעים את תשובתה.
בעוד שבועיים וחצי כשהעצרת הכללית תאשר כנראה את שדרוג המשלחת הפלשתינית למעמד של מדינה שאינה חברה, תעמוד באוויר השאלה מי העם שמאחורי המשלחת הזו. הרי אפילו בבחירות המוניציפליות ביהודה ושומרון, הפסידו רבים ממועמדיה.
על כן, וככל שיישמע הדבר ציני ואכזרי, כל עוד נמשך הירי מעזה, הפוקוס מתמקד בקורבנוּת של ישראל, בשאלת הלגיטימציה של אש"ף ובהצדקה לכך שיקבל מדינה. מבחינה מדינית טהורה, הירי מעזה רע לישראלים אבל מועיל לישראל.