לא רק הפלסטינים זקוקים לזהות
הבעיה הגדולה של ישראל היא הדרך שבה היא מגיבה להתנהלות של הרשות. אם הזהות שלנו אמורה להיות מתוחכמת, קשה להבין איך אנחנו שוב נופלים לאותן מלכודות
ספק אם אבו מאזן או כל מנהיג פלסטיני אחר השתהה על השאלה הפשוטה הזאת, וספק אם יש הרבה פלסטינים שידעו לתת עליה תשובה. למרבה הצער, זהות של פליטים נצחיים אינה מייחדת עם, משום שפליטים קיימים בכל העולם. מעבר לכך, כל מה שנולד משנאה או מרצון לנקמה, לעולם יהיה שרוי ברעל ולא יצמח מתוך חדוות יצירה.
הדרך הטרגית הזו מאפיינת מאז ומתמיד את ההנהגה הפלסטינית, ולא ממש משנה מי עומד בראשה. התחרות, לכאורה, היא על מי יגרום לישראל נזק רב יותר, או מי מבטא באופן מדויק יותר את הזהות הפלסטינית שנבנתה על דרך השלילה. החמאס בחר בהתחמשות והרג כדי לממש את ה"אני מאמין" הזה, ואילו אבו מאזן בחר להכפיש, אבל הדרך הזו פוגעת בעם הפלסטיני יותר משהיא פוגעת בישראל.
כל עוד תהיה אפשרות לבוא בדרישות בלתי אפשריות כמו "זכות שיבה" למיליוני פלסטינים, אבל לא למדינה החדשה אלא לשטח ישראל, אבו מאזן ימשיך לעשות זאת. כל עוד תהיה אפשרות לדקלם שהבנייה בהתנחלויות היא המכשול היחיד לשלום, אבל במקביל למצוא תירוץ אחר כשהבנייה מוקפאת לעשרה חודשים ולהמשיך לסרב למשא ומתן, אפשר לסמוך על כך שאבו מאזן ימשיך גם בדרך הזאת.

אבל מה שעומד מאחורי הסרבנות זו בעיה קשה של חוסר דרך אמיתית. אם יקחו מאבו מאזן את הטינה לישראל, מה יישאר מזהותו הלאומית? אפילו הבחירה בתאריך להצבעה באו"ם אינה מקרית - נדמה שכל דבר שהפלסטינים יכולים להשיג ושאין בו איזושהי התרסה כלפי ישראל, פשוט אינו שווה הרבה בעיני מנהיגיהם.
בכל זאת, הבעיה הגדולה יותר היא הדרך שבה ישראל מגיבה למציאות הזאת. בעיית הזהות של העם הפלסטיני היא דבר עצוב, אבל עצוב עוד יותר שאנחנו פועלים בטיפשות. אם הזהות שלנו אמורה להיות מתוחכמת ויצירתית, קצת קשה להבין איך אנחנו נופלים שוב ושוב לאותה המלכודת: ההצהרה על בניית אלפי דירות בהתנחלויות כתגובה על המהלך באו"ם משחקת היישר לידי אבו מאזן ושות'.
ראשית, כי אם אנחנו מאמינים שזו זכותנו, למה בכלל להצהיר על
בעיקר כי היא מעידה שאימצנו התנהגות שמאפשרת לפלסטינים להגדיר את מגרש המשחקים, ואנחנו רק מגיבים לכללים מעוותים שנקבעו על ידי אחרים. בעתיד, הייתי מאחלת לפלסטינים הנהגה עם יותר חוט שדרה, אבל עד אז - האם כך אמורה להגיב מדינה שיש לה זהות ברורה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב