יאיר, קח את תיק החוץ
מנסים להפציר בלפיד שלא להתמנות לשר החוץ, אבל למשרד החוץ ולעומד בראשו יש משקל רב שיכול להשפיע רבות גם על תחומי הפנים של המדינה
אני מקווה שיאיר לפיד יודע להיזהר מהיועצים החדשים שלו, מפני שתיק החוץ, איך שלא יהפכו אותו, הוא רלוונטי וחשוב מאוד לנושאי הפנים במדינת ישראל. מי שמתעלם מכך, דומה ליועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, אשר הטיח בדיפלומטים הבכירים שלנו לאחרונה: "אם זה לא מוצא חן בעיניכם - אתם יכולים להתפטר". הייתה בכך גם תחושה של זלזול ואפילו התנשאות על אחד ממשרדי המפתח בכל ממשלה, פה ובעולם.
היה זה בן גוריון שטבע אי שם בשנות החמישים את אמרת המפתח: "או"ם שמום", אחרי ששר החוץ באותה תקופה, משה שרת, הסביר לו משהו שנגע לאו"ם. בכך הביע בן גוריון את זלזולו המוחלט בארגון הבינלאומי, בקהילה הבינלאומית ובשר החוץ עצמו. היו שנים שישראל יכולה הייתה לנהוג כך, אולם השנים הללו חלפו. משום מה, בעת האחרונה, החליטו ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר לחדש את מלחמתם בעולם.
הם הרבו בביקורת על ארצות הברית ועל אירופה והביאו את היחסים עמם לידי רתיחה. בכך המחישו עד כמה אין הם קוראים נכונה את השינוי שהתחולל בזירה הבינלאומית ואת חשיבותם של יחסי החוץ. ישראל מונחת על שפת הים התיכון וסובלת באופן מתמיד מבידוד גיאוגרפי ומדיני. יחסיה הכלכליים והמסחריים, הייצוא הביטחוני, יחסי התרבות והספורט שלה, התיירות, המדע, כולם תלויים במעמדה הבינלאומי.
מדינה לבד אינה יכולה לשרוד, קל וחומר ישראל שמנהלת יחסים כל כך מורכבים עם המדינות השכנות ועם הקהילה הבינלאומית. למשרד החוץ ולעומד בראשו יש משקל רב שיכול בהחלט לשפר או להרע גם בתחומי הפנים של המדינה. לא תמיד אנחנו נותנים דין וחשבון על כך וחשים זאת, אבל רבים מאד תלויים בנכונות של העולם לקבל או לדחות אותנו.
משרד החוץ נאבק באופן תדיר כדי להיות שותף לתהליכי קבלת החלטות בנושאים מרכזיים ולמרבה הצער, אפילו לקבלת חומר מסווג ממקורות מודיעין כדי שלא יודר מאותם תהליכים או מאותם פורומים מרכזיים.
לכן מי שמנסה להתייחס למשרד החוץ ולעומד בראשו כאל ה"נוסע מתמיד" המדלג מארמון האליזה לבית הלבן, הוא טועה ומטעה. לפני יאיר לפיד מונחים שיקולים רבים באיזה תיק ירצה לבחור. אני לא היועץ שלו. אבל דבר אחד צריך כבר לעקור מן השיח הציבורי שלנו - הזלזול וההתעלמות ממשרד החוץ וממעמדו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם