החובה לחרטט
איך אפשר לצפות להשתלט על חברי כנסת אלמונים? כחלון התקשר לשאול מתי הוא מתחיל לעבוד, ומי יציל את דרעי? חמש הערות לסדר
לך תשתלט על שמונה עשרה ח"כים כשחוץ ממיקי לוי אתה לא זוכר איך קוראים לאף אחד מהעשירייה השנייה. גם אין את הטלפונים שלהם כי מישהו שכח לרשום, ואת כל אלה צריך להכניס לאיזה חדר ולהסביר להם שיכול להיות שאבו מאזן הוא פרטנר מעולה - אבל לא דחוף כרגע לספר את זה לרזי ברקאי.

האם גם לכם כואב הלב לראות את אריה דרעי מתחנן שייקחו אותו גם? האיש החזק הזה, המניפולטור, גדול הקומבינטורים עומד בכל ערוץ ומספר איזה לב טוב יש ליאיר לפיד וכמה שהוא אוהב את כולם. יאיר אוהב את כולם. ובגלל הלב הגדול של לפיד - הוא לא ישאיר את דרעי לבד בחושך עם אלי ישי. צודק, יש מישהו שהיה פעם בחושך לבד עם אלי ישי וחזר מאוד עצוב.
מספרים שכחלון צלצל לנתניהו, הביע תנחומים ושאל מתי הוא מתחיל להיות יושב ראש מנהל מקרקעי ישראל. מבחינתו, יש לו חלון בהרווארד כל יום שלישי משתיים עד רבע לשש ונראה לו סבבה להתרכז בזה אז. אפשר מבחינתו לעשות את זה בסלולר, כי יש לו דיל של שיחות וגלישה ללא הגבלה מרמי לוי. בשקל, כן בשקל.
הכי קופצים לעין, (אחרי דמעות אמיתיות על "לכתו" ללא עת של כרמל שאמה המוכשר באמת) הן מודעות הענק לפוליטיקאים שנשארו עדיין ברחובות, תלויים כמו נידונים למשהו לא טוב. יש את מודעות הענק של לבני שמספרת שרק היא תוביל למהלך מדיני מרחיק לכת. יש את יחימוביץ' שמתעקשת שיכול להיות כאן יותר טוב. באמת? לא אם תשאלו את איתן כבל. או את בוז'י. או את ברוורמן. כן, אפילו ברוורמן נהיה פחות נינוח.
אבל משהו באמת קרה. כל הרעש המקסים של המחאה התנקז לרצון עמוק של חיפוש משהו חדש. מישהו חדש. רועה צאן מודרני שייקח את כולנו למקום אחר, מגעיל פחות. הקלישאה המפורסמת טוענת שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, אני כולי תקווה שהרועה/ הרועים החדשים "ירעו" ויראו, כך שגם אנחנו נבין שבסוף הכל יהיה באמת יותר טוב. טיפה יותר טוב.
והערה אחת לא קשורה. מסתובב בפייסבוק איזה דיבור ציני ומגעיל על מגדל הלב של איכילוב על שם סמי עופר. יש שם השוואה שטוענת שאם יש מגדל לב על שם עופר צריך גם להיות "בניין המצפון" על שם נוחי דנקנר, והציניות ברורה. אני מעולם לא הייתי מאוהדיו של סמי עופר או מי ממשפחתו. כן יצא לי (לרוע מזלי) לבלות ימים ארוכים בבניין הלב המעולה שהמשפחה הזו העמידה לרשותנו, האזרחים.
רק כשאתה שוהה שם לילות ארוכים, לפעמים בין חיים למוות, אתה מבין שלא הכל חזירות של אנשים עשירים. לפעמים יש מעשים גדולים שיכולים להגיע רק מאלה שיש להם ממון רב ועושים בו, מעת לעת, דברים שבאים מהלב. ואל תתחילו אפילו לצעוק שהמדינה צריכה לעשות את זה לפניהם. אני יודע. נו, אז מה?