
טירוף ימני מערכתי
תמיכת בנט בסרבנות בעיצומה של מערכת הבחירות חושפת את הטירוף הימני שאחז במערכת הפוליטית: במפלגת העבודה מפחדים להגיד בקול רם את המילה "שלום", ובליכוד-ביתנו מבינים שהקרב האמיתי הוא עם בנט
בנט הרגיש שהוא תפס את הגל הנכון. והוא באמת תפס. בסקרים האחרונים מפלגתו כבר היתה השלישית בגודלה עם 12 מנדטים, והוא זינב בעקביות בליכוד והטריף את בנימין נתניהו, שנשאר מדי שבוע מתוסכל כשלא הצליח לאתר את הבטן הרכה של בנט. עד שבנט התגלה כמי שתומך בסרבנות אידיאולוגית.

יודע מה הציבור שלו רוצה. נפתלי בנט צילום:רענן כהן
תהיה זו טעות להתייחס לסערת הסרבנות של בנט כאל אירוע נקודתי שבו בערך כל המערכת הפוליטית ובראשה ראש הממשלה מסתערת על בנט. תמיכת בנט בסרבנות בעיצומה של מערכת הבחירות חושפת את הטירוף הימני שאחז במערכת הפוליטית. כשבמפלגת העבודה מפחדים להגיד בקול רם את המילה "שלום" ומדחיקים כל שיח מדיני כדי לנסות להעביר אליהם מצביעים ימניים ודתיים, יש בכך התבטלות בשם הקריצה לימין. כשבליכוד-ביתנו מבינים שהקרב האמיתי הוא עם בנט, אז מקצינים עוד יותר עמדות.
בולמוס הבנייה בהתנחלויות שאחז בבנימין נתניהו הוא חלק מקמפיין בחירות שנועד לעצור את הזליגה אל בנט, שכבר הפיל בחיקו כשלושה עד ארבעה מנדטים מהליכוד. בדרך נרמסים יחסי החוץ של מדינת ישראל, אבל למי איכפת. גם בנט עצמו בסופו של דבר הפיל את עצמו בשם ההקצנה לימין, שלא ידעה שובע.
בנט יודע היטב שזה מה שהציבור שלו רוצה - הרי הקריאה לסרבנות נאמרת בגלוי בימי שישי בבתי הכנסת בהתנחלויות מאז ההינתקות. בנט לא התכוון לרגע לאפשר
לנתניהו לעצור לו את המומנטום החיובי באמצעות חדוות הבנייה בהתנחלויות, והלך על הכי הארד-קור שיש. הכי פייגלין.
גם היותו קצין בסיירת מטכ"ל לא יכולה להקל על חומרת האמירה. זוהי אמירה גורפת ובלתי נתנת לפרשנות שמשמעותה אחת: קריאה לסרבנות, והיא חמורה דווקא משום שבנט כל כך אהוד בקרב המצביעים הצעירים, חלקם חיילים בסדיר או משרתים במילואים. חמורה מכך היא העובדה שבנט בשום שלב לא התנצל על האמירה, אלא רק ניסה להסביר ולתקוף את נתניהו מכיוון שהבין שאם יחזור בו ימיט על עצמו נזק אלקטורלי חודש לפני הבחירות. גם הוא שבוי בידי הימין הקצוני.
ובאשר לנתניהו. סוף סוף נפלה לחיקו ההזדמנות להכות את ראש לשכתו לשעבר בנט. לערער את ביטחונו המופרז ולאיים עליו בישיבה באופוזיציה. הראיונות שהעניק לשלושת ערוצי הטלויזיה ביום שישי (בדגש לפני כניסת השבת) הקפיצו את העיסוק בפרשה. עכשיו רק נותר להמתין לסקרים הקרובים כדי לדעת בכמה מנדטים משלמים, אם בכלל, על תמיכה בסרבנות?