מרצה לחיים: בזכות אנשים כמו שפר
"רק בגלל אנשים כמו עמנואל שפר אמרתי לעצמי ששווה לראות מה קורה שם, בכדורגל שלנו, יותר מקרוב". יונתן הללי נפרד מאגדת כדורגל
עמנואל שפר ז"ל. חייך ברכות אין קץ צילום: עדי אבישי
רבים התקשו להבין חלק מדבריו בגלל העברית הלא מתגלגלת שלו, אבל הכל היה מאוד ברור. כשהוא התחיל לדבר על הנבחרת, על המונדיאל, על השחקנים הגדולים, שרר שקט מצמרר באולם. הקשבה מוחלטת. אחת המורות זרקה לאוויר: "הלוואי בשיעורים שלי הקשבה כזו."
אני זוכר את עצמי יושב בהרצאה שנמשכה אולי 50 דקות. זוכר כיצד עמנואל, איש של משמעת ונוקשות, עמד אחרי שסיים את דבריו, מוקף עשרות תלמידים, וחייך ברכות אין קץ. ביקשו ממנו עוד סיפורים, שאלו עוד שאלות, והוא עמד במשך שעה ארוכה ולא זז ממרכז האולם.
אני לא יודע אם בגללו נמשכתי לתחום, אבל היום הזה היה בוודאות מהרגעים שהבנתי שכדאי לנסות. בגלל אנשים כמוהו אמרתי לעצמי ששווה לראות מה קורה שם, בכדורגל שלנו, יותר מקרוב.
לאחר מכן לא פגשתי בו יותר מדי. כמה שיחות קצרות לאורך השנים במהלך עבודתי. זכורה לי בקושי אחת, לפני מספר שנים באיצטדיון ר"ג. הוא הטיח בי, בחיוך, אמירה פשוטה, אבל כזו שמשאירה
אותך עם לא מעט מחשבות בדרך הביתה. "אתם בתקשורת," הוא אמר, "ביום שתבינו שגם על הביקורת מותר למתוח ביקורת, רק אז הכל יהיה בסדר אצלכם."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם