המתמטיקה של השנאה
בואו נגיד את האמת: השמאל שונא את נתניהו. כל כך שונא שגם תשדיר תעמולה של הליכוד, שמופיעה בו תמונה של מורה מלמדת את לוח הכפל, הופך לכלי ניגוח נגד ראש הממשלה
אז מדוע כל כך הרבה אנשים, שעל חלקם אני מוכן להעיד בשבועה שהם מבריקים וערכיים, מוכנים לשתף משהו כה מופרך בלי לנסות לבדוק מה באמת הסיפור? האם השנאה לנתניהו כה גדולה שהיא גורמת להכפשה אוטומטית של מורה שהם לא מכירים, שמי יודע, אולי בכלל היא מצביעה מרצ? (בדיעבד מתברר שתמונת המורה לקוחה בכלל מחו"ל אך זה כמובן לא היה ידוע למגיבים הנלהבים).
קשה לחשוב על דמון גדול יותר בעיני השמאל מנתניהו. השנאה לראש הממשלה הפכה אותו לכוכב של כל קמפייני השמאל, החל מהחומר חסר המחשבה של התנועה, דרך יחימוביץ' ומרצ, ועכשיו אפילו חד"ש הצטרפה לחגיגה. האם המלכד היחיד הנותר הוא שנאת נתניהו?
בספרו הנפלא, "ההנאה שבאטיות", מתאר מילאן קונדרה כיצד הלכו ונעלמו להם הערכים המשותפים של השמאל בצרפת עד שהצטמצמו לכדי מילה אחת - "עירום". הרחק משם בארץ ים תיכונית העירום האידיאולוגי משאיר את בני השבט הלבן עם שנאת ביבי לבדה.
בתקופת ממשלתו הראשונה נתניהו אכן הרוויח ביושר חלק מהטינה. לצד הישגים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים, זחיחות, גימיקים ומשפטים כמו "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" בוודאי לא תרמו ליחסיו עם השבט. אך מאז חלפו מים רבים באיילון ונתניהו של הכהונה השנייה
מהמורה ולוח הכפל ניתן דווקא ללמוד שהלמידה הטובה ביותר מגיעה מדוגמאות ועובדות, שליליות וחיוביות כאחד. כך גם פועל המוח שלנו. אך בהעדפות פוליטיות עובדות והיגיון תופסות מקום משני בלבד. לו ניתן היה לעשות מבחן "טעימה עיוורת" בפוליטיקה, ובוודאי בהשוואה לכהונת ממשלת קדימה-העבודה הקודמת, שהביאה שתי מלחמות ואפס שלום, הרי שד"ר נתניהו היה זוכה בקלות ל-70 אחוז מקולות השמאל. במציאות, ספק אם מר ביבי יזכה ולו לקול אחד.
מהיכן נובעת השנאה והדמוניזציה? צריך למצוא אותה בנפש האדם. מחנה השמאל נמצא בשלושת השלבים הראשונים של האבל, והוא מסרב להגיע לשלב החמישי של הקבלה. האבל הוא על אובדן התקווה המשיחית לשלום קוסמי במזרח התיכון, על היעדר הרוב בציבור שבו "החצי הלא שפוי" של העם הולך ומתגלה יותר כשני שליש, ובעיקר על התקווה לחיות חיים "נורמליים" במדינה "אירופית" תקינה.
מה עושים כשהמציאות המזרח תיכונית של חמאס, חיזבאללה ואיראן דופקת בעוצמה הולכת וגוברת על דלתות האמונה? בשלבים הראשונים של האבל (הכחשה, כעס ומיקוח): יצירת "רע כל יכול ושולט בכל" לוקחת חלק מהותי.
אם לשפוט לפי התבטאויות השמאל, ביום שבו נתניהו יירד מהמסך העוולות ייעלמו, ושלום עולמי ישרור. ברזל יהפוך לזהב, תושבי אפריקה יירפאו מהאיידס, וכל מנוי פיס יקבל טלפון מאראלה ומלאה כל הארץ שירה חדשה. הללויה.
לחברי בשמאל אני קורא: עברו את שלבי האבל, הגיעו לשלב הקבלה ואז בצורה מפוקחת תוכלו למצוא מחדש את התקווה. הערכים שהשמאל יכול להביא לדיון הציבורי חשובים מכדי שהם ימוסכו בתקוות שווא משיחיות ובדמוניזציה חסרת שחר. אל תיוותרו עם שנאת נתניהו לבדה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם