
הליכוד בשירות יאיר לפיד
מי שסייע ל"יש עתיד" להפוך להפתעת הבחירות, היה דווקא נתניהו. הדיבורים על שותפות בין השניים הקלו על לא מעט בוחרים להצביע עבור לפיד
כשמסתכלים על תוצאות הסקרים האחרונים, שניבאו למפלגה החדשה בין 8 ל-11 מנדטים, קשה שלא לתפוס את הראש ולשאול איך זה קרה? מהו ההסבר לפער דרמטי שכזה בין הסקר האופטימי ביותר ובין התוצאה בבחירות?
התשובה, ברובה, טמונה במסרים שהועברו בשבוע האחרון, באמצעות כלי התקשורת, בין הליכוד ללפיד. לא פעם שמענו (גם בעיתון שלנו) על כך שאת הטלפון הראשון, לאחר פרסום התוצאות, ירים נתניהו דווקא ללפיד. מי לא כתב על כך שמקומו של לפיד בקואליציה הבאה הוא כמעט עובדה מוגמרת. נתניהו שידר מסרים ברורים, כדוגמת הצורך לפתור את נושא השוויון בנטל, שנועדו לאוזניו של לפיד, ולפיד מצדו לא הסתיר את שביעות רצונו מהמצב.
המסקנה שהסיק הציבור הרחב, ובצדק, היא שכל פתק שיינתן למפלגתו של לפיד יגיע למקום שבו משפיעים מאוחר יותר על קבלת ההחלטות.
אנשים ברחוב אמרו את זה אתמול בצורה הכי ברורה שרק אפשר – אני לא הכי מרוצה מנתניהו, אבל הוא בכל מקרה יהיה ראש הממשלה הבא. אם זה המצב, אני אתן את הקול שלי למי שבטוח יישב בממשלה שלו, ויש סיכוי שישפיע עליה, רק מכיוון קצת שונה. וכך שתה אתמול לפיד, באמצעות קשית קשיחה במיוחד, את הקולות של ציפי ושלי, כשגם לשתיהן הוא צריך לשלוח זר פרחים לאות תודה.
מבין השלושה, יחימוביץ', לפיד ולבני, רק יו"ר יש עתיד שידר שהוא באמת מתכוון להיות בממשלה ביום שאחרי. יחימוביץ' הודיעה לפני כמה שבועות שלא תיכנס לממשלת נתניהו. לבני העבירה מסרים לא ברורים בנוגע לשאלת הקואליציה הבאה (אף שעכשיו היא כבר מספרת לכל מי שרק רוצה לשמוע שהיא מעוניינת להיכנס). וכך שאל את עצמו האזרח ברחוב – באיזה מקום תהיה לקול שלי השפעה יותר גדולה? התשובה בשבוע האחרון הייתה ברורה.
יש מי שיאמר שההצבעה ההמונית ללפיד הייתה הצבעת המחאה החדשה. האמת היא שזה בדיוק הפוך - ההצבעה ההמונית ללפיד הייתה הצבעה בכיוון של אמירה חיובית דווקא. קח את הקול שלנו ותעשה איתו משהו אקטיבי. אנשי המרכז (וגם חלקים בשמאל) אמרו אתמול – אם זהות ראש הממשלה כבר ידועה עוד לפני הבחירות, בואו לפחות ניתן את הכוח למי שיוכל לשנות באופן מהותי את מבנה ההשפעה בתוך הממשלה. כדי שאולי, לאחר לא מעט שנים, ניתן יהיה לשנות בצורה אמיתית את סדרי העדיפויות במדינה.