קלון הפייסבוק
במשפט שנערך לו ברשת החברתית עמנואל רוזן כבר הורשע והוכתם לעד. הפרשה מראה כמה חשובה השיטה הישנה: איסוף ראיות ושימוע
פייסבוק הוא מהפכה, ומי מאיתנו לא אוהב ריח של מהפכה טובה על הבוקר? מי לא שש להזדמנות לבעוט בקיים, בקבוע, במסואב, במקפח? ופייסבוק נותנת את ההזדמנות הזו לכל מי שמקלדת בידו, כי כשיש פייסבוק מי בכלל צריך אינטרנט?
הניסיון ההיסטורי הקצרצר כבר רצוף דוגמאות לאופן שבו רעש אדמה פייסבוקי יכול ליצור גלי צונאמי שישטפו את חופי העולם הממשי, ומי שלא הבין - ישים נא פעמיו לכיכר תחריר, בואכה משרד האוצר ברח' קפלן.
דוגמה מוחשית אחרת מתנהלת לנגד עינינו בשבוע האחרון בכל מה שקשור בפרשת עמנואל רוזן. גם שם התגלגל לו כדור שלג פייסבוקי שהלך וצבר תאוצה, עד שעיתון אחד ותוכנית טלוויזיה אחת התמירו אותו לעולם הגשמי, ומכאן והלאה עוד לא ברור עד לאן הוא יתגלגל.
כאן המקום לעצור לרגע את שיר ההלל לנפלאות הרבולוציוניות של פייסבוק ולבחון אם נזקיה של חדוות ההרס אינם גדולים מתועלותיה. אם כל מה שפורסם עד כה בפרשה הזו מייצג את כל החומר שנאסף על ידי תא העיתונאיות, אזי אפשר להבין למה המשטרה - שבאופן רגיל אינה מחמיצה שום הזדמנות לחקירת ידוענים - לא פתחה בחקירה פלילית.
לא רק שיש ספקות משמעותיים ביחס לטיב המעשים המיוחסים לרוזן, ואם יש בהם בכלל כדי להוות "הטרדה מינית" במובנה המשפטי, יותר מכך, ברור שעל הרוב המוחלט שלהם, אם לא על כולם, חלה התיישנות, או בשפה פשוטה "פג התוקף" המשפטי שלהם. התוצאה הנובעת מכך היא שלא יתקיים שום בירור משפטי של הטענות המועלות נגד רוזן, אלא יישאר רק "הבירור הפייסבוקי", ובבירור הזה רוזן כבר הורשע ונגזר עליו קלון עד יומו האחרון (או לפחות עד יומם האחרון של שרתי המחשב); אם תרצו, "הקין הפייסבוקי".
התוצאה הזו היא מקוממת ובלתי נסבלת. היא ממחישה גם עד כמה יש חשיבות וסיבה לשיטה הטובה והישנה של בירור משפטי, של איסוף ראיות, של זכות שימוע, של סדרי דין, של מבחני הכרעה, של גורם מקצועי שמכריע. נכון, השיטה הזו אינה נקייה מפגמים ומכשלים, יש גם מי שיגיד שהיא אינה עושה צדק, אבל ממש כמו הדמוקרטיה, היא השיטה הפחות גרועה, והיא ללא ספק עדיפה על השיטה הפייסבוקית שבה "כל ממזר - שופט".
הכותב הוא עו"ד פלילי