המחדל של הציונות
לדורה נמאס מאיתנו, מכולנו. מאלה שמכנסים ועדות, מאלה שמציגים את הניצולים העניים, נמאס לה בכללי. דורה רוצה לחיות בכבוד. והיא לא לבד
והנה באה דורה, ניצולת שואה ובעיקר אישה כל כך יפה, כל כך ברורה, שמדברת פשוט ופשוט קורעת את הלב. לדורה נמאס מאיתנו, מכולנו. מאלה שמכנסים ועדות, מאלה שמציגים בטלוויזיה את הניצולים העניים, נמאס לה בכללי. דורה סתם רוצה לחיות בכבוד. והיא לא לבד. איתה ניצבים 240 אלף קטגורים שרוצים גם הם את הדבר הפשוט הזה של לגמור את חייהם בכבוד.
לא, לא כולם עניים, גם לא דורה עצמה, והיא לא טענה את זה לרגע. לא כולם בוחרים בין תרופה לבין חימום בחורף, אבל כולם חייבים לחיות בכבוד, לא יכול להיות שנרמוס אותם. בטח לא אחרי שגנבנו מהם, עשקנו אותם, לקחנו ובזזנו. לא אני אומר את זה. אמרה זאת כבוד השופטת דורנר, שעמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את המחדל הזה, המחדל הכי גדול של הציונות המודרנית היפהפייה שלנו.
ביום שני הקרוב אנחנו עולים לירושלים לפגישה (שנייה כבר) עם שר הרווחה החדש, הפעם יחד עם שר האוצר, כדי לקבל מנדט לתיקון העוול ההיסטורי הזה. התוכנית שלנו פשוטה, כבר סיפרתי עליה לא פעם: רשימה אחת, רשות אחת, תקציב אחד. במקום עשרות הארגונים, במקום עשרות הסעיפים, במקום הסלקציה המודרנית הזו ששולחת ניצול שואה מקרן זו לקרן אחרת - רק רשות אחת תטפל בכולם.
אף אחד לא יצטרך להוכיח יותר אם סבל יותר או פחות, אם המחלה שלו התחילה כאן או שם - די! לו רק ידעתם אילו השפלות עוברים דורה וחבריה כדי לקבל הכרה בנכות זו או אחרת - הייתם מתפלצים. מדי פעם אנחנו חושפים טפח, אבל הבירוקרטיה והאגו של הארגונים גומרים את הניצולים האלה ללא רחמים.
לא נשאר זמן, זו לא קלישאה. אם שר הרווחה ושר האוצר לא יקבלו החלטה דרמטית למהפכה - לא פחות - ניצולי השואה ימשיכו למות, חלקם בעליבות, חלקם תחת השפלה וחלקם גם בבדידות ובעוני.
עוד מעט, לא תאמינו, אתם תשכחו גם את דורה הבורקת, זו שפניה אש, וגופרית יורקות עיניה. ואפשר שהכל יהיה אחרת. ולו רק למען הכבוד האבוד של כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם