הגיע הזמן להתייעל
מהגרי העבודה לא מצביעים, ואין להם כוח פוליטי. אבל הם חיים כאן, והאדמה מתחתם רועדת. הגיע הזמן שרוח חדשה תנשוב במשרד הפנים
הדוגמא המובהקת ביותר לניצול משרד ממשלתי לטעמים פוליטיים הוא משרד הפנים, שהעומד בראשו, השר אלי ישי הוביל וניצח על מסע ההפחדה וההסתה נגד אוכלוסיית הזרים. אלו נצבעו כולם בצבע שחור ותוארו כ"עברייני מין", "נושאי מחלות" ו"מסוכנים לציבור". אלו לא ציטוטים שנאמרו בחדרי חדרים אלא מעל כל במה, כאשר מדיניות הגזענות מככבת בקמפיין הרשמי של ש"ס בבחירות האחרונות.
תקופת כהונתו של ישי תיזכר כאחת התקופות החשוכות מבחינת שמירה על זכויות המיעוט ודריסת זכויות האדם. במהלכה הוגדלו מספר מעצרי הזרים, התארכו זמני ההמתנה, הוחמרה המדיניות ונחקק החוק למניעת הסתננות, ששלח אלפי מבקש מקלט לכלא. כשזו רוח המפקד אין להתפלא על קיומו של מנגנון בירוקרטי הנשלט בידי פקידים שחורצים גורלות שחושפים את הזרים לעושק וניצול.
אם מדברים על הפוליטיקה החדשה, מה בנוגע לבירוקרטיה הישנה? זו האטומה, העיוורת? רק לפני ארבעה חודשים חשפנו במעריב כיצד רשות האוכלוסין וההגירה במו ידיה חושפת מהגרות עבודה לניצול ואלימות מצד גברים ישראלים באמצעות מנגנונים בירוקרטיים.
אם מדברים על הפוליטיקה החדשה, האם נדבר על האנשים השקופים? אלו שלא משתייכים למעמד הביניים, אלו שנופלים בין הכיסאות? ושלא נחשוב לרגע שהם נופלים לשם בטעות. קחו לדוגמא את המקרה של קלרה (שם בדוי) שהוגש השבוע לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
קלרה, ילידת ברזיל, היא אם לשתי ילדות ישראליות שביקשה לקבל מעמד בשנת 2009 בעקבות מערכת יחסים זוגית עם ישראלי. ברשות האוכלוסין נאמר לה כי עליה להגיש בקשה לוועדה ההומניטארית בטענה ששם, ההליך יהיה מהיר יותר. וכך היא עשתה.
אולם אז, ולמשך שנה וחצי התעקשו פקידי משרד הפנים כי לא הגישה אף בקשה. הם אף סירבו לקבל בקשה נוספת בטענה ש"אין להגיש בקשות במקביל". רק לאחר ערעור שהגישה באמצעות עורך דינה ידין עילם לוועדת ההשגה, לפתע, במשרד הפנים "מצאו" באורח נס את הבקשה שנעלמה, קסם. אחרי חצי שנה, הבקשה נדחתה.
היא הגישה ערעור נוסף לוועדת ההשגה. על פי הנוהל, ההחלטה אמורה להתקבל תוך שלושה חודשים ומתוארת כ"הליך מהיר וזול". אחרי שנה של אין ספור בקשות הם קיבלו דחייה נוספת. הפעם נאמר כי עליה להתחיל עם בן זוגה את כל התהליך מחדש (זמן המתנה ממוצע: שבע שנים). ברשות האוכלוסין מסרו כי הם מכבדים את ההליך המשפטי וימסרו את תגובתם בבית המשפט.
כל הזמן הזה, קלרה חיה כאן ללא מעמד. זה לא סתם טרטור, זאת התעמרות של ממש. לחיות בלי מעמד פירושו שאת חשופה לעיכובים ומעצרים, שאת לא זכאית לביטוח רפואי, ושאסור לך לעבוד ושאין לך איך לפרנס את ילדיך. פירוש הדבר הוא שהאדמה רועדת תחת רגליך בכל יום, בכל דקה. כך, במו ידיה, דוחפת המדינה אנשים לייאוש, אל עבר פי התהום.
למה הרשות נוהגת כך? כי היא יכולה. כי מהגרי העבודה לא מצביעים, ואין להם כוח פוליטי. אין להם חברי מרכז או לובי בכנסת. משרד הפנים זקוק לרוח מפקד חדשה: כזאת שתרסן את השרירותיות והאטימות, ותרסן את האלימות הבירוקרטית. יש צורך לקצר את זמני ההמתנה וליטול סמכויות מרחיקות לכת מפקידים שחורצים גורלות. פוליטיקה חדשה, לא?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם