שומרות הסף
בחירתן של 27 ח"כיות לבית הנבחרים היא מרגשת, אך אינה מספקת לנוכח העובדה שחלפו ארבע שנים מאז הפעם האחרונה שבה ישבה אישה בקבינט
אז ייתכן כי עבור רבים ייחשבו השורות הבאות כמו עוד טרחנות פמיניסטית מוכרת וידועה בהקשר הביטחוני-מגדרי, וייתכן מאוד כי אכן הצדק עמם ומדובר אמנם בטרחנות משעממת וצפויה. אך זהו בדיוק המקום להזכיר כי הטרחנות לעתים משיגה תוצאות לא רעות ואף להזהיר כי היכן שהסטטיסטיקה נוטה באופן חד וברור לכיוון אחד - אין באמת מקריות.
העובדה כי 51 אחוז מהאוכלוסייה אינה מיוצגת כלל בפורום החשוב ביותר במדינה היא לא פחות משערורייתית ואמורה להרים גבה אצל כל אזרחית ואזרח במדינה. מספיק היה לצפות (שוב) באולפני הטלוויזיה בסוף השבוע האחרון במהדורת ליל שישי בכלל הערוצים בשביל להיחשף (שוב) לפאנל הגברי המובהק המסביר ומפרש עבורנו את החשדות לתקיפה הישראלית בסוריה.
זהו גם הזמן המיועד להפיג את הטענות והחששות בדבר מה שמכונה: "מינוי מגדרי". למנות אישה נטולת התאמה וכישורים לתפקיד מקצועי רק מפני שהיא אישה זו טעות מיותרת כמובן, ועמדתי עליה בעבר בהקשרים מגוונים.
אך נדמה לי כי בהקשר הפוליטי שנוצר, מינויה של השרה לימור לבנת, אשר מכהנת בקבינט כמשקיפה זה זמן רב והיא בהחלט בעלת ניסיון פוליטי רב, הוא פעולה מתבקשת, וזאת לפני שידוע כמובן אם ציפי לבני והתנועה ייכנסו אף הם לקואליציה, דבר שיכול להגדיל את הסיכוי לשילובן של שתי נשים בקבינט.
חשוב לחדד כי חברי הפורום אינם חייבים לשאת בתרמילם ניסיון ביטחוני-צבאי בלבד ויש חשיבות רבה לרקע ולניסיון פוליטימדיני, ולכן התירוץ של היעדר התאמה איננו מן הראוי. בעניין הזה ישראל איננה לבד. לפני למעלה מעשור, בחודש אוקטובר 2000, התקבלה באו"ם החלטה היסטורית חשובה. החלטה זו, 1325 שמה, קבעה מפורשות כי נשים צריכות להיות משולבות בכל מוקדי קבלות ההחלטות במדינה.
את כינון החלטה זו גיבו מחקרים מקיפים, אשר קצר המקום מלפרט, אך הם הוכיחו כי העובדה שבמקרים רבים קיימת הדרת נשים מתפקיד משמעותי בתהליכי שלום ופתרון סכסוכים מקומיים - תורמת לקיפאון במשא ומתן.
עם היוודע תוצאות הבחירות האחרונות וביניהן גם העובדה כי נשבר מספר השיא של חברות הכנסת העתידיות וזה עומד על כ-27 נשים, החלו ברשת יוזמות שונות לפעילות לובי ושדולה למען מינוי אישה לקבינט המדיני-ביטחוני תחת כותרות שונות ובהן: "בלי נשים אין ביטחון". יוזמה מבורכת זו מצטרפת לשורה של התארגנויות אחרות שהחלו לרקום עור וגידים בשנים האחרונות, אשר מטרתן לעודד ולשלב נשים בשיח הביטחוניאסטרטגי במדינת ישראל.
סביר להניח שביום שבו לא נתרגש יתר על המידה ממספר של 27 חברות כנסת חדשות המהוות רק כרבע מכלל חברי הכנסת מכיוון שמספרן יהיה רב הרבה יותר; ביום שבו בסרט המועמד לאוסקר "שומרי הסף" תהיה גם אישה שתספר על תפקידה כראשת שב"כ לשעבר; וביום שבו תשב על כיסא הפרשנית הביטחונית בטלוויזיה או בעיתון גם אישה - לא נידרש יותר לכתיבת מאמרים טרחניים מסוג זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם